כנסו והרשמו למועדון החברים של ISRAEL BALLISTICS

עקבו אחר ערוץ היוטיוב של ISRAEL BALLISTICS

מקרה נוסף של שלילת רישיון נשק שלא לצורך. הפעם זהו סיפורו של ש', אדם נורמטיבי לחלוטין, מנהל בחברה גדולה, לוחם במילואים, ומחזיק ברישיון נשק אישי כבר עשרות שנים. לפני כשנתיים, התפתח ויכוח משפחתי בינו לבין בנו המתבגר, אשר לבסוף הגיש תלונה כנגד אביו. החקירה בוצעה מול כל המעורבים, התברר שהבן בדה את סיפור המקרה והתלונה נסגרה ללא אשמה.

על פניו, בהחלט מקרה מצער ואפשר היה לחשוב שבכך הסיפור נגמר, אבל דווקא כאן הוא התחיל. מיד לאחר האירוע ובהלך החקירה, נדרש ש' להפקיד את נשקו ובהמשך גם בוטל רישיון הנשק שלו. ש' לא ויתר – הוא הגיש ערר בעצמו והמתין שבעה חודשים לתשובה, אך ערעורו נדחה ורישיונו לא הושב לו, וזה למרות ששני קציני משטרה כתבו במפורש שלא נמצאה עבירה וכי אין מניעה להחזיר לו את הנשק. במקום להחזיר את הרישיון והנשק, ש' מתבקש להמתין שנה וחצי ואז להגיש בקשה חדשה לקבלת הרישיון. ברשות קוראים לזה "תקופת צינון".

כשפנה אליי, המלצתי לו לא להתחיל מחדש. לא לוותר על עשרות שנים שבהן החזיק ברישיון כחוק. במקום זאת החלטנו לתקוף את ההחלטה בבית המשפט על ידי הגשת עתירה מנהלית. בדיון הראשון הציעה השופטת למחוק את העתירה, משום שכבר חלפה תקופת הצינון וש' יכול להגיש בקשה חדשה. סירבנו. הסברנו שהשאלה איננה אם אפשר להגיש בקשה חדשה, אלא האם ההחלטה המקורית לבטל את הרישיון הייתה מוצדקת מלכתחילה.

אחרי ששמעה את הטענות, השופטת שינתה כיוון והמליצה למדינה לקבל את העתירה ולהחזיר את הרישיון, אך המדינה סירבה. חלפה כמעט שנה נוספת של דיונים, דחיות, מלחמה ועיכובים וגם בדיון האחרון, טענה המדינה שהעתירה כבר לא רלוונטית כי תקופת הצינון הסתיימה. אבל בינתיים ניתן פסק דין בתיק אחר שניהלתי, שקבע בדיוק את ההפך: העובדה שאפשר להגיש בקשה חדשה לא מוחקת את הפגיעה שנגרמה ולא מבטיחה שהרישיון יוחזר. לאחר הדיון המליץ שוב בית המשפט למדינה לקבל את העתירה. הפעם המדינה הסכימה ובתוך 30 יום רישיון הנשק של ש' יוחזר לו.

ומה הלקח? לפעמים הרשויות טועות. לפעמים הן טועות גם כשהעובדות ברורות לחלוטין. ולפעמים, הדרך הקלה היא לוותר ולהתחיל מחדש. אבל מי שמתעקש להילחם על מה שמגיע לו, מגלה לא פעם שבסוף גם המדינה מודה שהוא צדק.

עמוד הפייסבוק של עו"ד ניר פוגל

אתר משרד עו"ד ניר פוגל