כנסו והרשמו למועדון החברים של ISRAEL BALLISTICS

עקבו אחר ערוץ היוטיוב של ISRAEL BALLISTICS

בשנים האחרונות יותר ויותר אזרחים בישראל נושאים נשק ברישיון. יש בזה אחריות גדולה, ולעיתים גם בלבול: מתי נכון לשלוף? איך מתנהגים במרחב ציבורי? ומה באמת מצופה מאדם חמוש? אחרי כעשרים שנים בהם טיפלתי בביטולי רישיונות בעררים ועתירות מנהליות ואחרי ולא מעט שיחות עם אנשים חמושים, אספתי חמישה כללי זהב שכדאי שכל חמוש בישראל יזכור:

1. הנשק הוא אמצעי אחרון – לא ראשון!

עצם העובדה שיש לך נשק לא אומרת שאתה צריך להשתמש בו. חמוש אחראי יודע שהמטרה היא קודם כל למנוע הסלמה. לפעמים התרחקות, הזעקת עזרה או יצירת מרחק הם הפתרון הנכון יותר.

2. מודעות לסביבה מצילה חיים

היתרון הגדול של אזרח חמוש הוא לא רק הנשק – אלא תשומת הלב. להסתכל סביב, לשים לב להתנהגות חריגה, להבין מה קורה במרחב. לעיתים זיהוי מוקדם מונע אירוע עוד לפני שהתחיל.

3. שליטה עצמית מעל הכול

נשק בידיים לא יציבות – פיזית או רגשית – הוא מתכון לאסון. חמוש טוב הוא אדם רגוע, שקול, שלא פועל מתוך כעס, לחץ או אגו. בהקשר זה צריך לומר כי הרבה מביטולי רישיון נשענים על הערכת מסוכנות של המשטרה שטוענת לעיתים כי המסוכנות נשענת על הפעלת שיקול דעת לקוי.

4. אימון ותחזוקה הם לא המלצה

נשק שלא מתאמנים איתו הוא כמעט כמו נשק שלא קיים. הכרות עם הכלי, אימונים תקופתיים ותחזוקה בסיסית הם חלק בלתי נפרד מהאחריות והיכולת לפעול באופן מדויק ונכון בזמן אמת.

5. לזכור למה הנשק שם

המטרה של נשק אזרחי אינה כוח – אלא הגנה. הגנה על החיים שלך, של המשפחה שלך ושל האנשים סביבך. זו שליחות קטנה, שמגיעה עם אחריות גדולה. ולפעמים, בסוף, גם האדם הטוב ביותר יכול למצוא עצמו ללא רישיון הנשק מדבר שאפילו לא תלוי בו (כמו מידע חסוי, או תלונה) וכמובן שבמצב כזה מומלץ לפנות לטיפול מקצועי מבעל ניסיון.

נשק הוא לא סמל סטטוס ולא קיצור דרך לגבורה. הוא משקל. משקל מוסרי, משקל משפטי, ומשקל אנושי. מי שבוחר לשאת אותו – צריך לזכור שלא הנשק עושה את האדם אחראי. האדם הוא זה שצריך להיות ראוי לנשק.

עמוד הפייסבוק של עו"ד ניר פוגל

אתר משרד עו"ד ניר פוגל