"החברה הקטנה מישראל, הצליחה להביא חבילות מקצועיות שכוללות כמעט הכל – קני BULL מדויקים וחזקים, ארגונומיה מתקדמת, הדקים מהטובים ביותר בתעשיה וכל זה במחיר תחרותי מאוד לעומת ענקיות הנשק מארה"ב"

שינוי קטן, תוצאה גדולה

בשנות ה-90, עולם הירי המעשי הפך לפופולארי מאוד וכמעט מיד נפתח מרוץ חימוש מצד יצרניות האקדחים, שבמרכזו, הניסיון לשלב בין הדק כמעט מושלם (אחת מתכונות ה-1911 המשודרגים) לבין קיבולת ראויה של תחמושת במחסנית. חברות כמו STI (שלימים הפכה ל-Staccato) ואחרות, הבינו שאי אפשר פשוט להרחיב את ה-1911 המקורי מבלי להפוך את ידית האחיזה לעבה מדי עבור רוב היורים. הפתרון שהומצא, כלל חיתוך של גוף הפלדה והרכבת ידית אחיזה רחבה הרבה יותר בחלקה הפנימי ורק מעט בחלקה החיצוני כדי שתוכל להכיל מחסנית בעלת שני טורי כדורים (דאבל-סטאק).

וזה עבד, אפילו מצוין במשך שנים. הפלטפורמה הזו הפכה לפופולארית מאוד בתחומי ספורט הירי המעשי ומשם היא החלה לזלוג גם אל כוחות הביטחון והצרכנים הפרטיים. Staccato גם הצליחה לזכות במכרזי כוחות משטרה בארה"ב ולהוכיח שהפלטפורמה הזו יכולה להיות גם אמינה מספיק לעבודה משטרתית אינטנסיבית וגם בעלת כושר ביצועים גבוה במיוחד. שם המשחק היה – איזון.

שאר היצרניות האמריקניות הצטרפו מיד לחגיגה עם גרסאות משלהן לפלטפורמת ה-"2011", כולל יצרניות משאר העולם – גרמניה, טורקיה, צ'כיה ואפילו כאן אצלנו, הגאווה הישראלית, בול ארמורי (Bul Armory). היצרנית מתל אביב שנוסדה בשנותה שמונים יצרה שלל דגמי 1911 בולטים, כמו סדרת ה-SAS והפכה אותה למה שמכונה בתעשייה, "Giant Killer". החברה הקטנה מישראל, הצליחה להביא חבילות מקצועיות שכוללות כמעט הכל – קני BULL מדויקים וחזקים, ארגונומיה מתקדמת, הדקים מהטובים ביותר בתעשיה (לדוגמה מערכת ה'לינק' החדשה) וכל זה במחיר תחרותי מאוד לעומת ענקיות הנשק מארה"ב.

כפי שאמרנו בפתיחה, תערוכות הנשק האחרונות הוכיחו לנו שעתיד דגמי ה-2011 צופן לנו שלל הפתעות וחידושים. יצרניות רבות חשפו שלל דגמים שכאלה, כמו קימבר 2K11, הגירסן EAA, סטקאטו C4X HD, ג'ייקוב גריי ואחרים, כל אחת מנסה לייצר בידול ומשיכה משאר המתחרים לפלטפורמה, עם עיצובים, צבעים, ממדים וכמובן מנעד מחירים גדול. מכאלה שפונים לעשירות העליון של עולם הנשק וכאלה שמנסים להנגיש עולם זה אל הציבור הרחב. במקביל, ראינו התרפקות נוסטלגית מרשימה על עותקי 1911 מודרניים שמדברים באותה השפה של הקולט המקורי עם הפשטות והאמינות, אבל עם נופך מודרני, כמו הקימבר DS 1911.

"כמו מכוניות ספורט, אקדחי ה-2011 לא עונים על צורך, הם עונים על רצון. והרצון הזה לא פעם מספק "תעודת כשרות" להוצאה של ארבע ספרות גבוהות ואף חמש ספרות, ברכישה של אחד חדש כזה"

הקסם והמחיר: מה הופך את ה-2011 ליקר ומתגמל כל כך?

כמו וספורט, אקדחי ה-2011 לא עונים על צורך, הם עונים על רצון. והרצון הזה לא פעם מספק "תעודת כשרות" להוצאה של ארבע ספרות גבוהות ואף חמש ספרות, ברכישה של אחד חדש כזה. התשובה לכך היא יותר מאשר המפרט הטכני, אלא בשילוב שבין דיוק כירורגי לחוויית ירי כמעט נטולת מאמץ. כמעט בניגוד לרוב אקדחי הסטרייקר-פולימרי שמקדשים את קלות הנשיאה על הגוף, אקדחי ה-2011 מקדשים את קלות הירי, את חוויית הירי והדיוק.

ההדק הוא אולי אחד הרכיבים הבולטים בדגמים אלה. בחלק ניכר מהאקדחים על פלטפורמת ה-2011, ההדק מציע תחושה כמו שאף סטרייקר לא יוכל להציע. המהלך הקצר, השבירה שמובילה לירי מרגישה כמו ניפוץ זכוכית דקה במינימום מאמץ וגם חידוש קשר תחושתי בהתאם, מה שבתורו מייצר יכולת דיוק גבוהה במיוחד. אליו מצטרף המשקל של שלדת המתכת (בטח אם זו עשויה מפלדה) והארגונומיה העדיפה, ויחד יוצרים פלטפורמה שמסייעת לספוג את אנרגיית הירי טוב יותר ומשאירה את הכוונת מיושרת על המטרה גם בזמן ירי מהיר, כאילו האקדח מקובע למלחציים.

כפי שאמרנו בעבר, אין דבר כזה אקדח מושלם והמושלמות הזו מגיעה עם מחיר. אלו לא אקדחי "שגר ושכח" סטייל גלוק שרבים כל כך בוחרים בו. מדובר במכונה, לעתים עדינה, שדורשת תחזוקה קפדנית, שימון וניקיון תכופים. הזנחה או תחזוקה לקויה יובילו למעצורים מעיקים (במטווח) ומסוכנים (בתנאי לחימה). בנוסף, מי שמתכנן לשאת את הכלי הזה ביומיום, צריך לקחת בחשבון את המשקל והממדים, במיוחד נתון הרוחב, משום שמדובר בחתיכת מתכת משמעותית הדורשת נרתיק איכותי וחגורה קשיחה.