התרשמות ירי: סמית' אנד ווסון Compact Carry Comp
30/10/2025
קטן מספיק כדי שנוכל לשאת אותו בקלות, גדול מספיק כדי לספק ירי יציב ומהיר, מהנה מספיק כדי לגרום לכם לשכוח מ-50 כדורי החובה בריענון ולהפוך לחבר של מנהל המטווח
// כתב:
// צילום:
שתפו את הכתבה:
כמה כדורים אתם נוהגים לירות באימון חופשי? 50? 100? 150? יותר? נושא האימון האישי, ההתמקצעות, התחמושת והעלויות קשורים זה בזה באופן הדוק. לכולנו (אני מקווה) ברור שההכשרה הראשונית בת ה-4.5 שעות שאנו מחויבים בה עם הוצאת הרישיון ורכישת הנשק הראשון, אינה אפילו קצה של קצהו של סולם הלמידה. לא, אפילו לא המדרגה הראשונה. הכשרה זו מספיקה בקושי כדי לאפשר לכם להגיע עם הנשק מהחנות הביתה ולא הרבה מעבר לכך. לא פעם שמעתי את ההשוואה בין הכשרה זו לבין ה'טסט' בסוף לימודי הנהיגה, כאשר הטענה המרכזית היא ששיעורי הנהיגה מלמדים את הנוהג רק לעבור את הטסט. את ההמשך יהיה על התלמיד\ה לעבור עם המלווים, ההורים וכמובן לבד. אלה החיים.
ובכן, יש דמיון, אבל ישנו גם שוני משמעותי. בעוד שאל הטסט, התלמידים מגיעים אחרי עשרות שיעורי נהיגה שמסתכמים בעשרות רבות של שעות נהיגה, בעלי רישיון לנשק מקבלים את הנשק לחזקתם אחרי 4.5 שעות הכשרה בלבד וה'טסט' מסתמך על חוות דעת מעביר ההכשרה ודרישה לפגוע אחוז מסוים מתוך 20 כדורים בשלב ה"מבחן". תתחדשו, אתם חמושים בכלי ממית עם רישיון להרוג.
אין חובת אימונים, האחריות היא שלכם
המשותף הוא, שלאחר קבלת ההיתר לנהוג ואו לשאת נשק, גם אם לא מדובר בחובה חוקית (מלבד הריענון והחידוש, בכל הקשור לנשק או נהיגה מונעת אחרי 10 שנים בכל הקשור לרישיון נהיגה), אין לא תקווה, ציפייה או חובה מהחמושים להתאמן. וכך יוצא, שישנם מאות אלפי חמושים ומיליוני נהגים שפשוט מתגלגלים להם, עם רמת ידע נמוכה. בכך אולי אפשר לתלות את האשם לכמות הגבוהה ביותר של תאונות דרכים, הרוגים ונפגעים לעומת העולם המערבי ומדינות ה-OECD. למזלנו, זה לא המקרה בתחום הנשק. שלא כמו בארה"ב, אנחנו לא שומעים חדשות לבקרים על אסונות, פליטות כדורים וכדומה. מדוע? אולי בגלל שרובנו קצת יותר אחראיים, אולי בגלל שרובנו עברנו אי אילו שנים בכוחות הביטחון וצה"ל, שם משרישים בנו את המודעות לנשק ולבטיחות.
ישראל היא לא מדינה בה יש תרבות נשק ולצערי גם לא תרבות רכב ענפה. פה ושם אפשר למצוא התארגנויות ופעילויות, מפגשים ותחרויות, עמותות תומכות ועסקים בעלי עניין. המדינה לא תייצר תרבות כזו, להיפך, היא לכל הפחות תקשה עלינו לייצר אחת כזו. אם בתחום הרכב, ישנם מספר (לא גדול) של מרכזי לימוד נהיגה מתקדמת, בתחום הנשק ישנם דווקא לא מעט מדריכים ומרכזי הכשרה פעילים שמציעים מגוון רחב ומגוון של הכשרות (עוד נחזור לזה).
הימנעו מרכישת הרגלים שגויים
כלל האצבע תמיד אמר – פשוט תנהגו הרבה קילומטרים, זה יהפוך אותך לנהגים מיומנים. וההקבלה לנשק, פשוט תירו הרבה כדורים, וזה יהפוך אתכם ליורים מיומנים. אז לא. ממש לא בהכרח. בשני המקרים, נהיגה ללא הכשרה נכונה וירי ללא הכשרה נכונה, יכולים להטמיע בכם הרגלים לא נכונים וטעויות של ממש, אשר יהיה אחר כך קשה מאוד לסלק.
מאחר וזהו אתר נשק ולא רכב, נאמר זאת שוב – זה אמנם יכול להיות מאוד מהנה (וגם יקר) לשרוף מאות כדורים במטווח וגם יכול להיות יופי של בילוי חברים אם גם הם חמושים, אבל הערך הלימודי של זה זעום. ואם כבר הזכרנו את המחיר, בעלות כל כך גבוהה לכדור בודד, זה גם יסתכם בהוצאה נכבדת שתגרום לכם עם הזמן לצמצם את הביקורים במטווח עד למינימום הנדרש בחוק.
אז מה עושים? את הכסף שתכננתם להוציא על תחמושת, תשקיעו בהדרכות. שימו לב לשינוי בפועל במשפט, בראשון זה "להוציא" כסף, בשני, "להשקיע" כסף. כי כל שקל שתשימו על הדרכה, יועיל לכם לאין ערוך יותר בהמשך הדרך ויש לי הרגשה, שגם תיהנו יותר מהביקורים במטווח.
תגרמו לכל כדור להיות משמעותי יותר
במקום להגיע למטווח עם המחשבה שיש לכם 100-200 כדורים בהישג יד, צמצמו את כמות התחמושת, רדו לחצי ואפילו פחות מכך, תגרמו לכל כדור להיות משמעותי. האם הייתם יורים אותו הדבר אל המטרה? לא. כמובן שלא. לכל כדור הייתה כתובת, כל יריה הייתה מלווה בדיוק גבוה יותר ובחקר אמיתי של לא רק איפה פגעתם במטרה, אלא איפה פגעתם ביחס לאיפה שכיוונתם, מדוע יש שוני בין השניים ואיך משפרים את הפגיעה בכדור הבודד הבא. זה לא רק ישפר אתכם ויעזור לכם להפיק לקחים, אלא גם יחסוך לכם המון כסף.
באותה נשימה, שימו לב להבטחות בקורסים המתקדמים שאתם נחשפים אליהם – אל תתפתו בהכרח לרשימה ארוכה של תרגולות, בהבטחות להפוך אתכם לפורצים ביחידה ללוחמה בטרור או להבטחה לירות 100 ויותר כדורים בזמן קצר. לא על זה צריך לתת את הדגש, אלא דווקא על התוכן ועד כמה הוא ממוקד. כמות הירי היא לא פיתוי, אלא אמצעי להשגת מטרה וקיצורי הדרך לא תמיד מובילים אל היעד. את שורות אלה אני כותב כתובנה אישית, בסופה של הכשרה ארוכה וסדרת אימונים בהם יריתי מעט, ברמה של 20 כדורים באימון ממושך, או אפילו לא יריתי כלל (שעות ארוכות של אימונים יבשים) והבחנתי בשיפור הגדול ביותר. זו חשיבה אחרת לגמרי של דיוק ומשמעות לעומת שחרור כדורים לעבר המטרה ביד נדיבה ורחבה, רק לשם ההנאה.
שתפו את הכתבה:
קטן מספיק כדי שנוכל לשאת אותו בקלות, גדול מספיק כדי לספק ירי יציב ומהיר, מהנה מספיק כדי לגרום לכם לשכוח מ-50 כדורי החובה בריענון ולהפוך לחבר של מנהל המטווח
עקרון "ההכרזה" הוא נוהל פשוט ורב השפעה. הוא כלי טקטי-חברתי שמסייע לכם להבהיר לסובבים אתכם שאתם הידיד ולא האויב ולנהל את האירוע המסוכן בחכמה
בעורקים של משפחת פלדמן זורמת כנראה הרבה מאוד עופרת. זו אהבה לנשק שעברה מהסב – זאב פלדמן, לאב – איתן פלדמן והבן – גלעד פלדמן
קטן מספיק כדי שנוכל לשאת אותו בקלות, גדול מספיק כדי לספק ירי יציב ומהיר, מהנה מספיק כדי לגרום לכם לשכוח מ-50 כדורי החובה בריענון ולהפוך
עקרון "ההכרזה" הוא נוהל פשוט ורב השפעה. הוא כלי טקטי-חברתי שמסייע לכם להבהיר לסובבים אתכם שאתם הידיד ולא האויב ולנהל את האירוע המסוכן בחכמה
בעורקים של משפחת פלדמן זורמת כנראה הרבה מאוד עופרת. זו אהבה לנשק שעברה מהסב – זאב פלדמן, לאב – איתן פלדמן והבן – גלעד פלדמן
3 תגובות
מדוייק
בול.
מעולה. ומעבר להכשרה ודיוק, להגיע לאימון עם תכנית. כמו שמגיעים לחדר כושר עם תכנית אימון, אפשר להגיע למטווח עם תכנית. על מה רוצים לעבוד? דיוק? מהירות? מעבר בין מטרות? משולב? לתכנן מראש בבית, לבנות תכנית, להקצות מספר כדורים, לבדוק פגיעות ומקבצים, ואז לעקוב אחרי השיפורים.