ההבדל העיקרי בין אקדחי תופי לאקדחים חצי אוטומטיים נוגעים כמובן לטעינה – האקדחים החצי אוטומטיים נהנים מטעינה מהירה הודות לשימוש במחסניות קופסא נשלפות, לעומת טעינה ידנית (אחד אחד) או באמצעי אחר לכל הכדורים יחד באקדחי תופי. זהו יתרון חשוב מאוד (עוד נגיע לעניין כמות הכדורים), אך גם לו ישנם חסרונות שצריך להכירם. מחסניות יכולות להיות מקור לתקלות בדיוק כמו תחמושת פגומה. למשל, הכנסת מחסנית בכוח רב מדי עלולה לגרום לתקלה באקדח וגם הכנסה ללא מספיק כוח עלולה לגרום לבעיות הזנה או לנפילה של המחסנית. מחסניות זולות, פגומות או בלויות עלולות לגרום לאקדח מצוין לפעול בצורה גרועה עם מעצורים רבים. כמו כן, אם המחסניות נופלות וניזוקות או אובדות, האקדח למעשה יוצא מכלל שימוש. לעומת האקדחים החצי אוטומטיים, מערכת אחסון התחמושת של אקדח תופי, כלומר התוף, דורשת אמנם קצת יותר זמן לפתיחה, פליטת תרמילים ריקים וטעינה מחדש, אך היא מחוברת היטב למסגרת. לתוף אין קפיצים או דוחפים כמו במחסניות, שעלולים להתבלות ולגרום לתקיעות, בטח בתנאים של חול ואבק. ואם זמן הטעינה מטריד אתכם, אפשר לשפר אותו על ידי שימוש במטענים מהירים.

ואם כבר הזכרנו את התחמושת, קיים כמובן שיקול חשוב בוויכוח האינסופי בין אקדחי תופי לאקדחים חצי-אוטומטיים והוא הקיבולת. אקדחים חצי-אוטומטיים מודרניים יודעים להציע בקלות תכולה של 10 ואף יותר מ-20 כדורים במחסנית (בהתאם לדגם וכו') בעוד שאקדחי תופי מסוגלים להכיל חמישה עד שישה כדורים ובמקרים בודדים, מעט יותר. הנטייה האישית שלנו וכמובן המנטרה של רוב מדריכי הירי, היא לשאת כמה שיותר כדורים, גם אם הדבר אומר נשיאה של מספר מחסניות נוספות. אפילו יצרני כלי הנשק מקפידים למכור את האקדחים עם 2, 3 ואף יותר מחסניות כסטנדרט.

אז כמה כדורים זה מספיק? אין לכך תשובה טובה משום שהיא תלויה מאוד בסיטואציה. מצד אחד, ישנם מומחים שטוענים שסטטיסטית, רוב מקרי הירי להגנה עצמית מסתיימים בדרך כלל לאחר ירי של מספר חד ספרתי נמוך של כדורים, מה שאומר שלאקדח תופי יש מספיק קיבולת עבור רוב התרחישים. מנגד, יש מקרים של עימות מתמשך, כמו ביום ה-7 באוקטובר הנורא, בו כל כדור שנישא, עשוי להוות הבדל בין חיים למוות ותרחיש זה הופך את השולחן על כל שהכרנו וחשבנו עד כה. כך או כך, טקטיקה, אימונים ומודעות למצב יכולים תמיד לשפר את תוצאות ההתמודדות, בכל אקדח שתבחרו – יכול להיות שתירו עשרות כדורים מבלי לפגוע אפילו במקרה אחד, ומנגד, יתכן שכבר בכדור הראשון תצליחו לנטרל את האיום.

מה עוד נוכל לומר לזכותו של אקדח התופי? זוכרים את ויכוח ה"כן או לא כדור בקנה"? אז כאקדח הגנה עצמית, התופי תמיד נמצא במצב של "כדור בקנה" ואינו מצדיך דריכה שמעכבת את הירי. בנוסף לכך, בניגוד לאקדחים חצי אוטומטיים, בהם הסרת המחסנית אינה מבטיחה שאין כדור בקנה, באקדח תופי, הוצאת התוף מבטיחה שאין עוד "כדור בקנה". חשוב לזכור שבשל האופן שבו פועל מנגנון הירי\טעינה של אקדח תופי, תחושת ההדק שונה למעשה ועשויה להיות ארוכה וקשה ביחס לאקדחי סטרייקר.

האם הצלחנו להכריע בוויכוח בין תופי לחצי אוטומטי? קרוב לוודאי שלא, אבל כן ניתן להבין כי שתי תצורות האקדחים עדיין רלוונטיות ובהחלט יכולות להציע חלופות זו לזו. בחירת האקדח האישי שלכם, צריכה תמיד לכלול מחקר, העדפה וככל הניתן גם ירי בפועל בכל האקדחים אותם אתם שוקלים לרכוש. אקדחים חצי-אוטומטיים כבשו אמנם את המכירות, אך הפשטות, האמינות וגמישות התחמושת של אקדח התופי מבטיחים שהוא יישאר כאן איתנו עוד שנים רבות, גם ככלי הגנה עצמית.