הכוחות הפועלים על האקדח בזמן ירי

קו יורים

הכוחות הפועלים על האקדח בזמן ירי

זה קורה בחלקיק שניה, שבו מרגע שנלחץ ההדק ועד לסיום התהליך, התרחש לכם מהלך פיזיקלי מורכב של כוחות מנוגדים ומסייעים. כך האקדח שלכם פועל

26/08/2025

// כתב:

קובי ליאני

// צילום:

קובי ליאני

שתפו את הכתבה:

החל מהרגע שבו מנגנון ההדק שחרר את הנוקר, מתחיל תהליך סוער של כוחות פיזיקליים הכרוכים זה בזה ומאפשרים את פעולת הירי עצמה וגם את זו שאחריה (באקדחים חצי אוטומטיים). למעשה, בזמן הקצרצר של הירי, מתרחש לנו פיצוץ מבוקר בין הידיים, שמטרתו לשגר לכיוון אחד קליע העשוי עופרת ונחושת, ואל הצד השני, גל הדף (רתע) כתופעת לוואי בעלת משמעות חשובה. גורמים רבים משפיעים על תהליך זה ואנו כיורים נדרשים לא רק להתמודד עם השלכות הפיצוץ, אלא לאפשר לו לקרות בצורה תקינה כדי שנשיג את המטרה לשמה ירינו, תרתי משמע. בכתבה זו ננסה לשפוך אור על כל המתרחש באקדח שלכם בזמן הירי, מבלי שנצטרך להעביר אתכם קורס מזורז בפיזיקה ובמכאניקה של גופים. נדבר על החלקים הקבועים והנעים ותפקידם, הקליע, הרתע, תנועת הצינה (מחלק) ועל ההשפעות של משקל האקדח, אורך הקנה, ידית האחיזה על הכוחות הפועלים וגם, מה ניוטון קשור לזה?

כנסו והרשמו למועדון החברים של ISRAEL BALLISTICS

עקבו אחר ערוץ היוטיוב של ISRAEL BALLISTICS

תנועת הקליע בקנה

פעולת הירי מתרחשת מעט לפני שהקליע מתחיל לנוע במורד הקנה לכיוון המטרה. למעשה, גם האקדחים חצי אוטומטיים וגם באקדחים המצוידים במנגנון תופי, התהליך מתחיל בפעולת הדריכה. כאשר אנו מושכים את הצינה לאחור (בחזרה לפנים נגרף הכדור אל בית הבליעה) או את הפטיש (למצב סינגל אקשן, למשל או בלחיצה על ההדק במצב דאבל אקשן), אנו דורכים את הקפיצים במערכת הירי באנרגיה. האנרגיה הזו שאצורה בקפיץ, ממתינה לשחרור בעת לחיצה על ההדק. האנרגיה הזו מספיקה כדי לשחרר את הנוקר (במנגנון סטרייקר) או את הפטיש (בדגמי פטיש או תופי) בעוצמה המספיקה כדי להצית את הפיקה בתרמיל הכדור. הפיקה מציתה את אבק השריפה אשר יוצר לחץ גבוה מאוד של גזים (כ-20,000-40,000 PSI, בהתאם לקליבר) ואלו דוחפים את הקליע דרך הקנה.

הכוח המרכזי כאן הוא כוח הלחץ של הגזים (F = P × A, כאשר P הוא הלחץ ו-A הוא שטח החתך של הקליע). הכוח פועל לאורך ציר הקנה (וקטור חיובי בכיוון הקליע). הכוח הזה מאיץ את הקליע בכל תנועתו לאורך הקנה ולמעשה, מרגע יציאת הקליע מהקנה, הוא מתחיל להאט, שכן הכוח הדוחף נפסק ומתחילה השפעה של התנגדות האוויר. חשוב לזכור, שגם בתוך הקנה עצמו מופעל כוח חיכוך בין הקליע לקנה, אשר בעזרת החריצים הספירליים בתוך הקנה, אנו מייצרים תנועה סיבובית לקליע אשר תורמת למעוף יציב יותר באוויר. לבסוף, הקליע מעביר את אנרגיית התעופה שלו אל המטרה בזמן הפגיעה, או כאשר הוא "נכנע" לכוח המשיכה ולהאטה מהחיכוך באוויר עד לנפילה לקרקע.

"בתוך האקדח ובזמן הירי, כוח הגזים שדוחף את הקליע קדימה יוצר כוח שווה בדיוק בכיוון ההפוך, המופעל על האקדח – זהו הרתע"

רתע (Recoil)

הדחיפה הזו לאחור שאתם חשים בזמן הירי, נקראת רתע. על פי החוק השלישי של ניוטון, לכל פעולה יש תגובה שווה ומנוגדת. בהסבר פשוט, אם אתם נשענים על קיר ומפעילים עליו כוח של 10 קילוגרם, הקיר מפעיל עליכם בחזרה כוח של 10 ק"ג. בתוך האקדח ובזמן הירי, כוח הגזים שדוחף את הקליע קדימה יוצר כוח שווה בדיוק בכיוון ההפוך, המופעל על האקדח – זהו הרתע. הרתע תלוי במסת הקליע, מהירות הלוע ומסת הגזים הנפלטים. המומנט הכולל של הקליע והגזים (p = m × v) שווה למומנט ההפוך של האקדח. הרתע הזה עשוי להיות נשלט וחלש, בטח בירי בקליברים קטנים או חזק ומוחשי מאוד בירי בקליברים גדולים, ובצילום בהילוך איטי, אפשר לראות את גל הרתע מועבר מהאקדח אל היורה בצורה ברורה מאוד.

השפעת תנועת הצינה (באקדחים חצי אוטומטיים)

אקדח חצי-אוטומטי מסתמך על אנרגיית הרתע כדי להכין את הירי הבא. אנרגיית הרתע או לחץ הגזים מניעים את הצינה לאחור, מה שדורך אנרגיה בקפיץ הנוקר או הפטיש, השן החולצת חולצת את התרמיל הריק ותנועת הצינה חזרה לפנים גורפת כדור חדש מהמחסנית ומכניסה אותו אל בית הבליעה כהכנה לירי הבא – זו התנועה המחזורית של האקדח החצי אוטומטי. לתנועת הצינה לאחור, מתנגד הקפיץ הראשי שתפקידו בשלב זה הוא למתן את עצמת הרתע, לספוג אותו ולאפשר את החלקת הצינה חזרה לפנים. עוצמתו של קפיץ זה מחושבת כך: F-spring = k × x, כאשר k הוא קבוע הקפיץ ו-x הוא הדחיסה ולקפיץ זה השפעה מורגשת מאוד על תפקודו התקינה של האקדח ותחושת הרתע. בניגוד לאקדחים חצי אוטומטיים, אקדחים תופיים אינם מצוידים בחלקים נעים כמו צינה ואין להם קפיץ מרכזי שסופג את הרתע, לכן באקדחים מסוג זה, הרתע עשוי להיות מוחשי יותר.

"דחיפת הגזים מעלה, מסייעת ביצירת כוח המתנגד, הגם אם באופן חלקי, לכוח שמנסה לגלגל את הקנה לאחור"

השפעת מסיט רשף (מפצה)

פעולת הירי באקדח כפי שהסברנו עד כה, יוצרת מומנט ותנע מוחשיים אשר שולחים את הצינה לאחור כדי להשלים את ההכנה לירי הבא. פעולה זו כרוכה גם בנטייה טבעית של האקדח לנוע מעלה (קפיצת לוע), להסיט את הקנה ממישור הירי ואנו כיורים מנסים להתמודד עם פעולה זו ולהתנגד לה, כדי להישאר עם "קנה מול המטרה" לשם ביצוע ירי חוזר מהיר ויעיל. לתופעה זו יש מספר גורמים ודרכים להתמודדות, ואחת מהן היא הוספת מסיט רשף בקצה הקנה. כשמו, מסיט הרשף מסיט חלק מגזי הפיצוץ מיציאה טבעית בקצה הקנה אל עבר יציאה מעלה. דחיפת הגזים מעלה, מסייעת ביצירת כוח המתנגד, הגם אם באופן חלקי, לכוח שמנסה לגלגל את הקנה לאחור. הכוח המיוצר על ידי מסיט הרשף מהפניית הגזים כלפי מעלה, תלויה כמובן בכמות ובלחץ הגזים המופנים לכיוון זה.

השפעת אורך הקנה

אורך הקנה משפיע על מהירות הלוע של הקליע ועל התנהגות הרתע. קנה ארוך יותר מגביר את מהירות הקליע ואת התנע (p = m × v) של הקליע. עם זאת, קנה ארוך מפזר את אנרגיית הרתע על פני זמן ארוך יותר, מה שיכול להפחית את תחושת הרתע. לעומת זאת, קנה קצר (כמו באקדחים קומפקטיים) מייצר רתע חד יותר, אך גם התנע הכולל עשוי להיות נמוך יותר עקב מהירות לוע נמוכה יותר של הקליע.

השפעת גובה ציר קדח הקנה

מבנהו של האקדח, באופן בסיסי בדומה לאות ר', יוצר ווקטור כוח הכמעט מאונך לכיוונה של ידית האחיזה. המשמעות של זאת היא שפעולת הירייה יוצרת מעין ציר סיבוב (לאחור) במרכז האקדח. מכאן שגובה ציר קדח הקנה (מרחק מרכז הקנה מהידית) משפיע על מומנט ההרמה שנוצר בזמן הירי. ככל שציר הקנה גבוה יותר מעל נקודת האחיזה באקדח, כך גדל המומנט (T = F × d, כאשר d הוא המרחק האנכי מציר האחיזה). ככל שמרחק זה גדול יותר, הוא גורם לאקדח "לקפוץ" יותר כלפי מעלה, מה שמפריע לדיוק בירי מהיר. זה נכון גם להיפך, כך שככל שציר קדח הקנה נמוך יותר וקרוב יותר לנקודת האחיזה, כך מופחתת הנטייה של האקדח לקפוץ כלפי מעלה.

"לאופן שבו אתם אוחזים את האקדח, יש השפעה עצומה על כל פעולת הירי. לא רק על הדיוק, היציבות והיכולת לייצר ירי חוזר, אלא אפילו על תקינות הירי ומניעת מעצורים"

השפעת האחיזה על פעולת האקדח

לאופן שבו אתם אוחזים את האקדח, יש השפעה עצומה על כל פעולת הירי. לא רק על הדיוק, היציבות והיכולת לייצר ירי חוזר, אלא אפילו על תקינות הירי ומניעת מעצורים. לאחיזה נכונה ותקינה יש משמעות גדולה ולכן חלק גדול מהכשרות הירי מתמקדות בשיפור האחיזה באקדח. אחיזה נכונה תאפשר לכם להישאר יציבים מול המטרה, להתמודד עם הרתע ביעילות וגם לאפשר ירי תקין. מנגד, אחיזה רופפת עלולה לגרום לתנועה לא רצויה של האקדח, להפחית את הדיוק ולפגוע במחזור הירי (מעצורים) במיוחד באקדחים חצי-אוטומטיים, שבהם הצינה חייבת לנוע בחופשיות. ככל שתאחזו את האקדח גבוה יותר, כך תתקרבו יותר לציר קדח הקנה ותסייעו בעצמכם בשיפור היציבות.

גם לזווית ידית האחיזה ולטקסטורת החספוס של הידית יש משמעויות מורגשות. זווית ישרה יותר בין ידית האחיזה לקנה תייצר נטייה יותר מוחשית לקפיצת קנה (סבסוב לאחור), בעוד שידית אחיזה המוטה בזווית מעט לאחור, תסייע להתנגד יותר לנטייה זו. ידית אחיזה מחוספסת יותר וכן ארוכה יותר, תאשר לכם לייצר יותר חיכוך ונקודות מגע עם האקדח, שיסייעו עוד להתמודדות עם הנטייה של האקדח לקפוץ בירי. מספר דגמי אקדחים מאפשרים הוספת מדרך אגודל בצד האקדח (GAS PEDAL) או מציעים אחד כזה מובנה בגוף האקדח, כדי להוסיף נקודת מגע ולחץ על חלקו הקדמי של האקדח למניעת אותה קפיצה.

השפעת משקל האקדח

גם משקלו של האקדח משפיע באופן ישיר על תחושת הרתע בזמן הירי. לפי החוק השני של ניוטון (F = m × a), אקדח כבד יותר (מסה גדולה) יחווה תאוצה נמוכה יותר בזמן הירי, עבור אותו כוח רתע בהשוואה לאקדח קל יותר. לכן, אקדחים כבדים באופן יחסי נוטים להרגיש יציבים יותר בזמן הירי מאקדחים קלים יחסית. בדיוק מסיבה זו, אקדחים תחרותיים הם לרוב גם כבדים באופן משמעותי, בזמן שאקדחים להגנה עצמית המיועדים לנשיאה על הגוף לאורך שעות רבות, קלים יותר ויציבים פחות בירי.

שתפו את הכתבה: