סטנדרט חדש

ה-GX4 Carry בנוי משלדה פולימרית קלת משקל וכן מצינת פלדה בציפוי Tenifer™. על גבי הצינה ניתן למצוא הכנה לכוונות השלכה T.O.R.O (Taurus Optics Ready Option) אשר מתאימה לכל אחת מכוונות הולוסאן ממשפחת ה-K. דגם זה מגיע עם כוונות ברזל מקוריות, אחוריות שחורות לגמרי וקדמית לבנה ולא מספיק בולטת וזו אחת מנקודות החולשה של דגם זה. אם אינכם מתכוונים לרכוש כוונת השלכה, זה השדרוג הראשון (ואולי היחיד) אותו נמליץ לבצע. סידור זה של תצוגת כוונות הצריך עוד כמה רגעים של תשומת לב בירי כדי למצוא תמונת מטרה נכונה, ובמיוחד, לשמר אותה אחרי ירי. הצינה מציעה חירוץ קל עד עדין בשני קצותיה, בניגוד לאופנת החירוץ העמוק כיום, אבל בשום שלב לא נתקלנו בקושי למשוך את הצינה לאחור. כמו כן, תנועתה הרגישה חלקה ונקיה.

מכאן, הטאורוס GX4 Carry מצליח לסמן V על רוב הסעיפים הקשורים לארגונומיה. ידית האחיזה שלו שכאמור הוארכה ביחס לאחורי הקטן, מכילה היטב את כל אצבעות היד, כולל הזרת עם תמיכה ראויה לכל היקיפו. חלקה האחורי מציע שלוש מידות של עורפנים (Backstraps) להתאמה מרבית למגוון מידות כפות ידיים. החספוס שעל ידית האחיזה מגיע בטקסטורה מוחשית למדי והוא קיים בכל היקיף ידית האחיזה. אבל לא בגירעון מוגזם, אלא בדיוק מה שצריך כדי לייצר אחיזה יציבה לאורך זמן וירי ממושך. למרות רציפות הירי שביצענו, לא הרגשנו כל השפעה רעה, גם כאשר כפות הידיים היו לחות מזיעה. דגם זה אמנם אינו מציע שקע עמוק (Upper-Cut) מתחת לשמורת ההדק וגם מגן שקע האגודל (Bever Tail) לא מהגבוהים שראינו, אך האחיzה יעילה למדי והולמת את ציר קדח הקנה שגובהו בינוני.

כל מתגי האקדח מרגישים בדיוק במקום בו מצפים לפגוש בהם, קלים לתפעול ולא מצריכים הפעלת כוח חריגה כדי לשחרר מחסנית או את עצר המחלק. אהבנו את משטחי המגע הייעודיים בשני צדי השלדה, כמעין תושבות GAS PEDALS אשר הרגישו לנו מאוד נוחות ושימושיות בירי. אחרונים בתחום הארגונומיה והשימושיות, היא מסילת הפיקטיני בחזית להתקנת אמצעים (פנס ואו ציין לייזר) והמחסניות המקוריות (זוג כסטנדרט) אשר מגיעות בקיבולת של 15 ו-17 כדורים ולמעשה מיישרות קו עם מובילי הקטגוריה.

שקט, יורים

כאמור, התרשמות הירי ב-GX4 Carry כללה גם ירי במקביל ב-GX4 הקטנה וה-G3 פול-סייז ומהר מאוד נחשפו בפנינו ההבדלים. ה- GX4 תאם את הציפיות מאקדח קטן וקל. הוא קל לנשיאה והסלקה, קל לתפעול, אך בעלי כפות ידיים גדולות יצטרכו להתאמץ כדי לעקוף את מגבלת הממדים הקטנים, עם אחיזה הדוקה והדק קרוב יחסית. אבל יותר מכך, דגם זה מפגין רתע מורגש משמעותי יותר משני אחיו הגדולים. הירי גורם לאקדח לזנק יותר מעלה, מה שמאט את היכולת לחזור למטרה במדויק ובמהירות בירי מהיר ורציף.

ה-G3 כראוי מאקדח במידות פול-סייז הציע ירי שטוח למדי, יציב שנתמך באחיזה משופרת בידית, אבל כבר ברגע הראשון הבהיר שקל לא יהיה פה, בשל מהלך ההדק הלא צפוי שלו. זה סובל ממהלך ראשוני ריק ארוך מאוד (מאוד מאוד), עד כדי כך שבתחילה חשבנו שמדובר בתקלה והאקדח לא נוקר. רק אחר כך הבנו שבסופו של מהלך ההדק הארוך, ישנו קיר קשיח ושבירה חדה שגורמת לשחרור מפתיע של הכדור. לפחות חידוש הקשר היה קצר וחד. ניגודיות זו יצרה תחושת הדק מעורפלת למדי, לא צפויה אשר גם גרמה לפלינג' (ניסיון אינסטינקטיבי להתגבר על הרתע הגורם לצלילת הקנה) חוזר. אולי ניתן יהיה להתרגל לפעולה משונה זו, אבל היא לבטח מצריכה תרגול ממושך, מה שלא היה לנו ולכן העדפנו להשקיע את התחמושת ב-GX4 Carry.

ירינו הלוך ושוב בכל השלושה עשרות רבות של כדורים בכל אחד מהם ובכל פעם שהגיע תורו של ה-GX4 Carry, הייתה לנו הרגשה של חזרה הביתה – למקום הצפוי, המוכר והנכון עבורנו. כן, ממש כך. בכל המקומות שאחיו הקטן והגדול התקשו, הוא זרח. הארגונומיה העדיפה שלו על פני ה-GX4 הושיבה אותו בכף היד שלנו טוב בהרבה, המשקל שלו הרגיש נכון ויציב, גם אל מול ה-G3 הגדול והכבד יותר ואלה הובילו לחוויית ירי טובה בהרבה.

ה-GX4 Carry טיפל כהלכה בתחמושת ה-124 גריין שירינו, עם תחושת רתע נשלטת בהרבה וירי שטוח למדי שאפשר לנו לאחר שלב ההסתגלות להעלות את קצב הירי ועדיין לשמור על מקבץ נאה פלוס בטווח של 8 מטרים. הרכיב שהכי הרשים אותנו בדגם זה היה ההדק. באופן אישי, זה הרכיב שהכי משפיע על חוויית הירי שלנו והטאורוס הזה השאיר אותנו מרוצים בסך הכל. המהלך הראשוני של ההדק קצר יחסית עד למפגש עם קיר מוחשי, עם שבירה ברורה. המדידות שערכנו למשקל השבירה הובילו לממוצע של 2.74 קילו (6.05 פאונד) כלומר לא קל ולא כבד מדי – בדיוק באמצע. חידוש הקשר מעט יותר ארוך, אבל עדיין מוחשי למדי וקל לאתר אותו ולהשתמש בו בצורה יעילה מאוד, גם בתרגול קצר. כל תכונות אלה השאירו לנו תחושה שמדובר בחבילה הרמונית של שליטה מצוינת ברתע, ואנחנו יכולים לומר בפה מלא שבנוסף ליעילות הגבוהה, אפילו נהנינו לירות בו.