המרחק הגדול גרם ליורים להשקיע יותר בדיוק בירי כדי לשמוע את ה"פינג" הנחשק. כולנו כאן בוגרי הקורסים הקודמים של כידון, כדי לעבור לאימון הבא, חייבים לבצע את קודמו, וכבר תרגלנו ירי מהיר, אבל האתגר ניכר. אחרי שמסיימים עם מטרות הגוף, עוברים לבצע את אותה התרגולת בדיוק עם מטרות הראש, והן קטנות בהרבה וגם מאתגרות בהרבה. גם טובי היורים בקבוצה הזיעו עופרת בתרגולת הזו.

זה היה מאתגר? כן ועכשיו עוד יותר כאשר אל האימון נוסף הפאקט, מכשיר למדידת הזמן. אז לא רק שהמטרה קטנה, רחוקה וכולם מסתכלים עליך יורה, אלא שגם נוסף ממד לחץ הזמן וכל יריה נרשמת, כל פגיעה מתועדת, גם משך הזמן שזה לקח לנו. לא היה יורה אחד שלא חש בצורך לגייס כל יכולת שנלמדה באימונים הקודמים כדי להצליח כאן.

אחרי הפסקה קצרה, עברנו לתרגולת חדשה, מאתגרת אפילו יותר. הירי סטטי, עדיין במרחק 20 מטר מהמטרה, אבל התרחיש שונה לחלוטין וגרם למה שעשינו עד כה להרגיש כמו חימום, בקושי. התרגיל מתחיל בעמידה על קו ה-20 מטר, ובהינתן האות, היורה צריך לשלוף, לדרוך ולירות שלושה כדורים לעבר מטרת מחבל, כאשר לפניה מופעל בובר (מטרה מתנדנדת) כדי לייצר הפרעה. אחר כך, צריך לעבור לירי שני כדורים למטרת ראש ברזל, לצעוד שמאלה לעבר מחסה ולירות מאחוריו 5 כדורים, שניים לעבר מטרת ראש ברזל נוספת ושלושה לעבר מטרת גוף. נשמע פשוט? בכלל לא והאימון הראשון המחיש לכולם שזה לא משחק ילדים ולא קל בכלל. הבנו? הפאקט חוזר וגם מודד לנו זמן, מוסיף ללחץ הקיים ממלא ושוב, כל פגיעה נספרת.