ממה עשויה כוונת ה"ברזל"?

נכון, המרכאות נמצאות בכותרת מסיבה ברורה – אנו מכנים אותן כוונות ברזל, אך חלק ניכר מהן כלל לא עשויות מברזל. באקדחים רבים, הכוונות המקוריות עשויות פלסטיק או פולימר משיקולים כאלה ואחרים (בעיקר עלות). לרעתן אפשר לומר שהן רגישות מאוד לנזק, נפילה או מכה והן עלולות לא רק לשנות את מיקומן בעת מכה, אלא אף להישבר בקלות ולהשאיר אתכם ללא כוונות. כוונות ברזל אשר באמת עשויות ממתכת (ברזל או אלומיניום) מציעות עמידות וקשיחות גבוהה והן לרוב ישמרו על מיקומן ותקינותן גם בתנאים קשים וגם לאחר שספגו מכה.

הכוונות המקוריות יגיעו לרוב בשתי תצורות ולא, אנחנו לא מדברים על מבנה ה-ש המוכר, אלא על מיקומן ביחס לצינה – בגובה סטנדרטי, גבוה או נמוך. לא פעם נשאלנו על ההבדל בניהן, אז נסביר. הסיבה להגבהת הכוונות או לשימוש מקורי בכוונות מוגבהות, מאפשר להתקין על האקדח כוונת השלכה ולוודא כי היא פועלת במקביל (Co-Witness) עם הכוונות המקוריות, כפי שהסברנו בעבר, בדיוק עבור מקרים שבהם כוונת ההשלכה מחליטה להפסיק לעבוד, כדי שלא תישארו ללא היכולת לכוון את הירי שלכם לעבר המטרה. המטרה השניה היא בשימוש עם משתיק קול, בו יש להגביה את הכוונות כדי להימנע מהסתרת המטרה על ידי צילינדר המשתיק שלרוב חורג מגובה הצינה. עם זאת, חשוב לזכור, כי כל שינוי בגובה הכוונות, הקדמית או האחורית, ישפיע מאוד על הכיוון הרצוי ביחס למקום הפגיעה בפועל של הקליע (גיאומטרית הירי) ומצריך איפוס מחדש של הנשק.

סוגי סימון וצבע

אם הזדמן לכם להניח את הידיים על אקדחים שונים, וודאי שמתם לבי כי ישנם סוגים שונים של הדגשות (או העדר הדגשות) על הכוונות המקוריות. "כוונות שחורות" משמען כי אין עליהן כל סימון או נקודות – הן שחורות לחלוטין. כוונות אלה משמשות בעיקר לירי מדויק או תחרותי, מתוך המחשבה שסימון עליהן עלול להסיח את דעת היורה מהתמקדות במרכז המטרה. היורה למעשה מייצר תמונת כוונות מהירה, כאשר הוא מניח את צללית כוונות אלה על המטרה והנקודה בה הוא מעוניין לפגוע ומשחרר יריה.

"נקודות לבנות" הוא הסימון הנפוץ ביותר באקדחים, כאשר ישנה נקודה לבנה בכוונת הקדמית ושתי נקודות לבנות בכוונת האחורית. שיטה זו משמשת בעיקר לאקדחי הגנה עצמית, שכן היא מאפשרת ליורים ליישר את שלוש הנקודות בשורה אופקית אחת אל מול המטרה ולירות. זה מהיר, זה קל, זה פשוט וזה בעיקר קל מאוד להבנה גם ליורים לא מנוסים.

השדרוג לכוונת הלבנות, הן "כוונות טריטיום". אלה כוונות המכילות חומר רדיואקטיבי (קל שלא מזיק) אשר פולט אור חלש ללא צורך במקור אנרגיה חיצוני. בדומה לכוונות הלבנות, כוונות אלה קלות מאוד לשימוש ומאפשרות רכישת תמונת מטרה ביעילות, אך מוסיפות נדבך חשוב של התאמה גם לתנאי תאורה חשוכים (קל בהרבה לראות את הכוונות בחושך).

הסוג האחרון, הוא כוונות "סיב אופטי". אלה כוונות שעשויות מחומר פלסטי דמוי סיב אופטי אשר קולט אור סביבתי ומרכז אותו בקצה הכוונת. כוונת זו עוזרת ליורה בירי מהיר, גם לשימוש ספורטיבי וגם לשימוש הגנה עצמית, כאשר היורה נדרש לייצר ירי מהיר בו הוא מתמקד קודם כל בהנחת הכוונת הדמית על המטרה. כוונת זו עלולה להיות פחות אידיאלית לשימוש בתנאי חשיכה, משום שהיא זקוקה לאור חיצוני כדי להעצים את האפקט.

כמובן שכל מה שנאמר לעיל הוא הבסיס ובהרבה מאוד מקרים תראו גם שילובים של שיטות אלה – כוונת אחורית שחורה עם כוונת קדמית לבנה או טריטיום או סיב אופטי. או למשל כוונת אחורית לבנה וקדמית ירוקה וכן האלה. חשוב למצוא את התצורה המועדפת עליכם ואם היא חסרה, לבדוק את האפשרות של החלפת הכוונת ה"ברזל" המקורית באחרת שעובדת עבורכם טוב יותר.

האתגר הפיזיולוגי: בעיית המיקוד ושדה הראייה

בעיית ה'פוקוס' או בעברית תקינה, המיקוד של העין, היא אחת המכשלות הגדולות ביותר של השימוש בכוונות ה"ברזל". כדי למעשה לייצר פגיעה מדויקת במטרה, אנחנו צריכים ליישר שלוש נקודות – את הכוונת האחורית, הכוונת הקדמית ואת המטרה. אולם, העין שלנו מסוגלת לייצר מיקוד (פוקוס) רק על אחת מהשלוש בכל זמן. כלומר, אם נתמקד בכוונת האחורית, אז הכוונת הקדמית והמטרה יראו מטושטשות. אם נתמקד בכוונת הקדמית, אז הכוונת האחורית וגם המטרה יראו מטושטשות. אם נתמקד במטרה, אז שתי הכוונות יראו מטושטשות. מה עושים?

כדי להתגבר על אתגר פיזיולוגי זה, יש להתמקד באופן מוחלט בכוונת הקדמית. זו הפשרה הטובה ביותר, משום שכך המטרה תיראה מעט מטושטשת ברקע, וכך גם הכוונת האחורית, אבל היא מאפשרת למקם את הכוונת הקדמית בצורה מושלמת במרכז הכוונת האחורית ללא טעויות ביישור אל מול המטרה.