דילוג לתוכן

קו יורים

סטרייקר מול פטיש: מה ההבדל במנגנון הירי של האקדח החצי-אוטומטי שלכם?

שני מנגנוני ירי מובילים את התעשיה וגם הם מייצרים כר פורה לוויכוחים – מה עדיף ומה טוב יותר והיכן. יצרני האקדחים משתדלים לשלב את שתי השיטות בדגמים השונים ויש נאמנים יותר למקור. ואיפה זה שם אתכם כיורים?

// כתב:

קובי ליאני

// צילום:

יצרן

עולם האקדחים מציע מגוון רחב של דגמים וטכנולוגיות, אך אחד ההבדלים המהותיים ביותר בין אקדחים שונים נעוץ במנגנון הירי שלהם. שני המנגנונים הנפוצים ביותר כיום הם מנגנון "סטרייקר"(Striker-fired)  ומנגנון "פטיש"(Hammer-fired) . הבנת ההבדלים ביניהם, יתרונותיהם וחסרונותיהם, יכולה לסייע לכם לבחור את האקדח המתאים ביותר לצרכים ולהעדפות שלכם, גם אם אין לכם ידע טכני נרחב.

מנגנון פטיש  (Hammer-fired): קלאסי והמוכח

מנגנון הפטיש הוא הוותיק יותר מבין השניים, ומוכר היטב מחזותם של אקדחים תופי (revolvers) קלאסיים וכן של אקדחים חצי אוטומטיים, כמו למשל פלטפורמת ה-1911 המפורסמת. במנגנון זה, קיים חלק מתכתי חיצוני הנקרא "פטיש". לחיצה על ההדק גורמת לפטיש להשתחרר (אם היה דרוך לאחור) או להידרך לאחור ולהשתחרר (במנגנוני פעולה כפולה – דאבל אקשן), ולהכות בנוקר. הנוקר, בתורו, מכה בפיקה של הכדור וגורם לירי.

ניתן לחלק את אקדחי הפטיש החצי אוטומטיים לשתי קטגוריות עיקריות:

  • פעולה יחידה (Single Action – SA): באקדחים אלו, יש לדרוך את הפטיש באופן ידני (לרוב באמצעות האגודל או על ידי דריכת הצינה) לפני הירייה הראשונה. לאחר מכן, בכל ירייה, רתע הירי דורך את הפטיש אוטומטית. לחיצה על ההדק משחררת את הפטיש הדרוך בלבד. מנגנון זה מאופיין לרוב בלחיצת הדק קלה וקצרה, התורמת לדיוק.
  • פעולה כפולה/יחידה (Double Action/Single Action – DA/SA): אקדחים אלו מאפשרים שתי דרכים לירות. בירייה הראשונה, ניתן ללחוץ על ההדק לחיצה ארוכה וכבדה יותר, שתגרום גם לדריכת הפטיש וגם לשחרורו. לאחר הירייה הראשונה, רתע הירי דורך את הפטיש אוטומטית לאחור, והיריות הבאות יתבצעו בלחיצת הדק קלה וקצרה יותר, בדומה למנגנון פעולה יחידה. קיימים גם אקדחי "פעולה כפולה בלבד" (DAO) בהם כל לחיצת הדק היא ארוכה וכבדה, בדומה לירייה הראשונה במנגנון.

יתרונות מנגנון פטיש:

  • משוב ויזואלי וטקטילי: ניתן לראות ולהרגיש בקלות אם הפטיש דרוך ומוכן לירי.
  • אפשרות ל"ירייה שנייה" על כדור סרבן: אם כדור לא נורה ("כשל" או "נפל"), בחלק מאקדחי הפטיש, ניתן לנסות להכות בו שוב באמצעות לחיצה נוספת על ההדק, ללא צורך בדריכה מחדש של הצינה, כנדרש באקדחים חצי אוטומטיים.
  • לחיצת הדק משתנה: יש יורים המעדיפים את הבטיחות של לחיצה ראשונה כבדה יותר, ואת הדיוק של לחיצות ההמשך הקלות יותר.

חסרונות מנגנון פטיש:

  • מורכבות מכנית גדולה יותר: מנגנון זה כולל יותר חלקים נעים, מה שעלול להוביל לפוטנציאל גבוה יותר לתקלות (אם כי אקדחי פטיש איכותיים נחשבים לאמינים מאוד).
  • פרופיל גבוה יותר: הפטיש החיצוני עלול להיתפס בבגדים או בנרתיק בזמן שליפה. אם כי דגמים מודרניים רבים מציעים פטישים בעלי פרופיל נמוך יותר או מוסתרים חלקית.
  • לחיצת הדק לא אחידה: המעבר מלחיצה ראשונה כבדה ללחיצות המשך קלות דורש אימון ותרגול להשגת דיוק עקבי.

מנגנון סטרייקר (Striker-fired): המודרני והפופולרי

מנגנון הסטרייקר, שצבר פופולריות עצומה בעשורים האחרונים (במיוחד הודות לאקדחי גלוק), פועל בצורה שונה. במקום פטיש חיצוני, קיים "סטרייקר" – למעשה נוקר המוחזק תחת מתח קפיצי חלקי או מלא בתוך הצינה (החלק העליון הנע של האקדח). לחיצה על ההדק משלימה את דריכת הסטרייקר (אם נדרש) ומשחררת אותו קדימה כדי להכות בפיקה של הכדור.

יתרונות מנגנון סטרייקר:

  • פשטות מכנית: מנגנון זה נהנה מפחות חלקים נעים, מה שתורם לרוב לאמינות גבוהה יותר ועלויות ייצור נמוכות יותר.
  • פרופיל נמוך וחלק: היעדר פטיש חיצוני מקטין את הסיכוי להיתפסות בבגדים ומקל על שליפה מהירה.
  • לחיצת הדק אחידה: כל לחיצת ההדק, מהראשונה ועד האחרונה, זהה במשקלה ובאורכה. דבר זה מפשט את תהליך הלמידה והאימון.
  • ציר קנה נמוך יותר (לרוב): לעיתים קרובות, מבנה הסטרייקר מאפשר מיקום נמוך יותר של קנה האקדח ביחס ליד היורה, מה שיכול לתרום להפחתת קפיצת הקנה ולשליטה טובה יותר ברתע.

חסרונות מנגנון סטרייקר:

  • היעדר משוב ויזואלי על מצב הדריכה: קשה יותר לדעת במבט חטוף אם המנגנון דרוך חלקית ומוכן לירי (אם כי קיימים בחלק מהדגמים מחוונים קטנים דרכם ניתן לראות את הכדור הטעון או חיווי על מצב זה).
  • קושי ב"ירייה שנייה" על כדור סרבן: ברוב המקרים, אם כדור לא נורה, יש לדרוך מחדש את הצינה כדי לנסות לירות שוב, ולא ניתן פשוט ללחוץ שוב על ההדק.
  • תחושת הדק "ספוגית" (בחלק מהדגמים): יש יורים המתארים את לחיצת ההדק באקדחי סטרייקר מסוימים כפחות "נקייה" או "חדה" בהשוואה ללחיצת הדק של אקדח פטיש בפעולה יחידה.

סיכום ומסקנות

הבחירה בין מנגנון סטרייקר למנגנון פטיש באקדח חצי-אוטומטי היא במידה רבה עניין של העדפה אישית, ניסיון ונוחות. אקדחי סטרייקר מציעים פשטות, לחיצת הדק אחידה ופרופיל נמוך, מה שהופך אותם לבחירה פופולרית מאוד לנשיאה יומיומית ולהגנה עצמית. אקדחי פטיש, במיוחד אלו עם מנגנון סינגל אקשן ודבל אקשן, מציעים גמישות מסוימת עם אפשרות ללחיצה ראשונה בטוחה יותר ומשוב ויזואלי ברור יותר על מצב האקדח.

הדרך הטובה ביותר להחליט היא להתנסות בשני סוגי המנגנונים במטווח, תחת הדרכה מקצועית. נסו לאחוז, לכוון ולירות באקדחים משני הסוגים והרגישו איזה מנגנון מרגיש לכם טבעי ונוח יותר לתפעול. בסופו של דבר, האקדח "הטוב ביותר" הוא זה שאתם מרגישים איתו הכי בטוחים, נוחים ומדויקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יש מצב שזה גם יעניין אותך...

כתבות נוספות