דוד ויצמן שנאם בכנס זה הציג מספרים חשובים כמו עליה של 200,000 בעלי רישיונות בישראל מאז ה-7 באוקטובר (מ-170,000 לכדי 370,000) וכי המשרד טיפל עד כה ב- 462,000 בקשות. כמו גם בעליה במספר מפקחי הבטיחות של האגף מ-6 בלבד לפני ה-7 באוקטובר לכדי 18 כיום. בנוסף לכך, אף בישר למנהלי המטווחים כי האגף הקים יחידה מיוחדת אשר תפקידה לפקח באופן נסתר על המטווחים בישראל. פקחי היחידה מצלמים מרחוק את הפעילות במטווחים, מראיינים במסווה חמושים אשר מבקרים במקום ועוד. לדבריו, יחידה זו תעדה פעילויות לא חוקיות שונות ומקרי בטיחות מסוכנים כמו פליטות כדור וירי מהמותן (נחשב לאסור בישראל), עליהן לא דיווחו מנהלי המטווחים כנדרש או בכלל. ויצמן גם העביר איום לא מרומז בדבר סנקציות שיוטלו על מטווחים אשר לא ינהלו תחקירי בטיחות ולא יעבירו דיווחים כנדרש בחוק.

אמנון צלה, ראש מערך הדרכה של האגף חיזק את דבריו בחזרה והדגשת סעיפי החוק אשר שמים בראש את הבטיחות, על פני כל שאר פעילויות המטווח. בין היתר עלה נושא הכשרת בעלי הרישיונות החדשים במטווחים – צלה הודיע כי נושא זה נמצא בבחינה וכי תיתכן האפשרות לשינוי מהותי בתחום זה, בדומה למבחני הנהיגה. כלומר, בעל הרישיון המותנה ילמד ויוכשר בירי על ידי מדריך ירי, אך ידרש לעבור מבחן הסמכה בסגנון "טסט" על ידי בוחן חיצוני שאינו המדריך במטווח. לדבריו, רק 1% מכלל בעלי רישיון מותנה נכשלים באימון ההכשרה הראשוני.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "אמרו שנשקים יגרמו לרצח נשים. ב-7 באוקטובר נשים נרצחו כי לא היו להן נשקים"

בצוהרי היום ובמפתיע, הגיע השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר לכנס. השר בירך את הנוכחים ובחר לנאום לקהל מנהלי המטווחים על רפורמת הנשק האישי אותה הנהיג בישראל. לדבריו, נגד רפורמה זו קמו ארגונים ומתנגדים רבים, אולם המצב בפועל הוכיח את נכונותה – שורה ארוכה של פיגועי ירי, דקירה ודריסה בכל רחבי ישראל, נוטרלו על ידי אזרחים חמושים, אשר נכחו במקום, הרבה לפני הגעת כוחות הביטחון וההצלה. חמושים אלה מהווים הארכה של זרוע הביטחון בישראל והיא תורמת רבות למניעת נפגעים באירועי פח"ע. לדבריו, נשק מעניק ביטחון לציבור ולא גורע ממנו – טענות רבות נשמעו אודות הפוטנציאל לפגיעה במיוחד בנשים, אך הנתונים מראים אחרת כי לא אזרחים חמושים הם אלה שמהווים את הסיכון וכי דווקא מתן רישיונות נרחב לחימוש נשים, חיזק את ביטחונן. "אמרו שנשקים יגרמו לרצח נשים. ב-7 באוקטובר נשים נרצחו כי לא היו להן נשקים" הדגיש השר איתמר בן גביר.

עוד בין אורחי הכנס נמנו גבריאל סיקסיק, מנהל המוסד לבטיחות ולגהות, אשר נתן את משנתו על הדרכים למנוע אירועי בטיחות עוד בטרם קרו, הדרך לזהות סימנים מעידים מקדימים לאירועים כאלה וגם התייחסות לסכנות החשיפה לעופרת, רעש ועוד. בנוסף אליו, נכח גם ראש מערך ההדרכה של חטיבת הלוט"ר (שמו נשאר חסוי), אשר הרצה לנוכחים אודות הקשר שבין הלוחמים בצה"ל להיותם חמושים באזרחות, אופן ההתייחסות שלהם לכלי הנשק האישי, הסיכונים שבמעבר בין לחימה לבין התנהלות במרחב הציבורי ועוד.

כנס זה לא העלה מסקנות של ממש או החלטות חדשות לגבי פעילות המטווחים, אך העלה שוב את חשיבות ההקפדה על הבטיחות במטווחים, כנקודת סיכון ממשית עמה המנהלים ידרשו ונדרשים להתמודד מדי יום. מנהלי המטווחים מצדם, בהינתן ההזדמנות הלינו על תגובתיות איטית מצד האגף לרישוי כלי יריה בתיקון ממשק התקשורת עמם, בתקלות מערכת האופיר ועוד, לרבות חוסר תפקודו של רישיון הנשק, למרות היותו כרטיס מגנטי, דבר אשר מצריך שימוש פרימיטיבי בניירת לתיעוד הביקורים במטווחים.