מדריך יכול להפוך חובה לחוויה (פרק ב')
02/02/2026
האם ההרכב המגוון של קבוצות המתאמנים משפיע על ביצוע נמוך באימוני רענון וחידוש רישיון? האם ניתן לגשר על פערי גיל, ניסיון ורקע בתוך אותה קבוצה? התשובה היא כן. וזה יותר קל משחשבתם
// כתב:
// צילום:
שתפו את הכתבה:
ש' (השם שמור במערכת) הוא בן 51, חבר קיבוץ בעוטף עזה. נשוי, אב לשניים, מהנדס תוכנה. מאז 1995 הוא מחזיק ברישיון לנשיאת אקדח בהוראת מעבר – ברצף, כחוק, מבלי שדבק בו רבב, ללא עבר פלילי, בלי שום בעיה. כמו רבים מחבריו, בבוקר האיום של השבעה באוקטובר הוא לא הסתתר. כשמחבלים חדרו לקיבוץ – ש' יצא מהבית עם עוד אדם אחד בלבד, ונלחמו בחירוף נפש על הבית והמשפחות. כל התחקירים מראים שמה שעשה באותו בוקר – פשוט הציל את הקיבוץ.
חצי שנה אחר כך, ש' נקרא לתחקיר על אירועי השבעה באוקטובר. הוא מגיע קצת מוקדם, עומד ליד רכב ציבורי של הקיבוץ ומזהה שנשק ארוך מונח במושב האחורי – גלוי, ללא השגחה והאוטו כלל לא נעול. ש', כאזרח אחראי המודע לסכנה שבהשארת נשק מופקר לכל, נבהל. נשק מופקר בקיבוץ בעוטף עזה – זה פצצה מתקתקת. הוא בודק, רואה שהרכב פתוח, מוציא את הנשק ומציע לקצין שהגיע למקום שייקח אותו, אך הקצין מסרב. ש' בחר להכניס את הנשק לרכבו הפרטי, כדי להסיע אותו למשטרת אופקים כדי להפקידו שם בבטחה.
אולם באותו הרגע מגיע בעל הנשק ופותח עליו במסכת איומים וקללות. ש', מוותר ופשוט עוזב. ואז קורה הבלתי נתפס -, ש' מזומן לחקירה באזהרה על "השגת גבול". בחקירתו הוא הסביר: "נכנסתי לרכב כדי להציל נשק מופקר, למנוע סכנה ולהעביר אותו למשטרה". החוקרים מסיימים בזאת את החקירה, לא מבקשים ממנו להפקיד את האקדח שלו, לא משיטים עליו כל מגבלה והתיק נסגר חודש אחר כך בעילת חוסר אשמה– כפי שצריך, כלפי אזרח שעשה מעשה אחראי ולא פלילי.
השבועות עוברים, רישיון הנשק של ש' מחודש עד שנת 2026 ואז, שישה ימים בלבד לאחר החידוש מגיע מכתב: רישיון הנשק מבוטל. בלי שימוע. בלי שיחה. בלי אזהרה. והנימוק? "מידע פלילי על מעורבות בעבירות אלימות משנת 2024", "מערכת יחסים מתוחה", "שיקול דעת לקוי".
וכך, ש' נשאר בלי נשק – בקיבוץ על גבול עזה – כשהוא זה שנלחם, כשהוא זה שהתלונן, כשהתיק נגדו נסגר מחוסר אשמה. במקביל – אותו אחר, שאיים עליו, ממשיך להחזיק נשק כרגיל, כאילו לא קרה דבר ההפקרה. אתם יכולים לתאר את תחושת התסכול והפגיעה שחש ש'. מכאן מתחיל ההליך המשפטי.
אנחנו מגישים ערר מפורט – כשאני בטוח שזה מסוג התיקים שלא יגיעו לבית המשפט, הרי הנסיבות כל כך אבסורדיות וזועקות. אלא שלאחר מספר חודשים ( תחת 45 ימים בקבועים בחוק לקבלת החלטה) מגיעה החלטה לקונית:
יש "מידע על סכסוך מתמשך" – וזהו. אין התייחסות לעובדות, או לטענות בערר, אין הסבר איך אדם כזה, שמחזיק נשק כחוק 30 שנה ונלחם בגבורה על הצלת הקיבוץ שלו – הפך פתאום למסוכן באם יישא נשק, מתיק שנסגר בחוסר אשמה.
וכך, גיבור של שבעה באוקטובר, אב לשניים, תושב קיבוץ בעוטף עזה, נשאר בלי אקדח.
לא בגלל פשע, לא בגלל הרשעה, אלא בגלל תיק שנפתח כי הוא ניסה למנוע אסון – ונסגר מחוסר אשמה.
לא נותרה ברירה ופנינו בעתירה כנגד אותה החלטה. בבית המשפט לאחר דיון, החליטה השופטת להחזיר את ההחלטה פעם שנייה לממונה על פקיד הרישוי . מה שהביא לאבסורד נוסף – הפעם הודיעה המדינה כי הערר התקבל, כלומר עכשיו אין מניעה משטרתית, אבל הם דורשים שיגיש בקשה חדשה – מההתחלה! כאילו מעולם לא החזיק נשק. מדוע? כי לטענת המדינה, בשל הביטול וההליך המשפטי, נקטע רצף החזקת הרישיון. ומה המשמעות בפועל? שש' יוותר על התבחין של 'הוראת מעבר' , זה שליווה אותו עשרות שני בלי קשר למקום מגוריו או תבחין אחר. לא הייתה לי שום כוונה לתת לזה לקרות. אז התנגדנו ובאריכות הוסברו לבית המשפט המשמעות והאבסורד הקיצוני שבדרישת המדינה- תוך הפנייה למקרים אחרים בהם טיפלתי, בהם לא טענה המדינה 'לקטיעת רצף' ודרשה בקשה חדשה.
בית המשפט קיבל את העתירה במלואה! בין היתר התייחס לזמן שחלף מהאירוע ועד לביטול הרישיון, לעצם סגירת התיק בחוסר אשמה וקבע כי היה צריך לבחון מחדש ולערוך שימוע בו היה נשמע העותר על נסיבותיו. בית המשפט התייחס לעובדה שטרם הביטול, הרישיון חודש ולעובדה כי הצד השני המשיך לשאת נשק ולא בוטל רישיונו על אף תיק איומים כנגדו.
בסופו של דבר, העותר לא נדרש להגיש בקשה חדשה, לא נדרש להתחיל מאפס. הרישיון שלו חודש בדיוק באותו מסלול, בדיוק באותו תבחין של רצף כמו לפני הביטול.
מסתבר שגם אם נלחמת על הבית איפה שנכשלה המדינה – עדיין המדינה נלחמת בך, גם איפה שלא צריך.
שתפו את הכתבה:
האם ההרכב המגוון של קבוצות המתאמנים משפיע על ביצוע נמוך באימוני רענון וחידוש רישיון? האם ניתן לגשר על פערי גיל, ניסיון ורקע בתוך אותה קבוצה? התשובה היא כן. וזה יותר קל משחשבתם
יצרנית הנשק הברזילאית חשפה בתערוכת שוט שואו משפחה של שלושה דגמי סטרייקרים חדשים תחת השם TX9 והם נבדלים בגודל, אבל חולקים מערכת ירי מודולרית
גם אנחנו בישראל בחרנו להעתיק את מכללי גלוק ולייצר שיבוט מקומי שנקרא על שמו של אילן רמון ז"ל. יצאנו למטווח וחזרנו עם תובנות על הדק, ארגונומיה ומחסנית אחת עייפה
האם ההרכב המגוון של קבוצות המתאמנים משפיע על ביצוע נמוך באימוני רענון וחידוש רישיון? האם ניתן לגשר על פערי גיל, ניסיון ורקע בתוך אותה קבוצה?
יצרנית הנשק הברזילאית חשפה בתערוכת שוט שואו משפחה של שלושה דגמי סטרייקרים חדשים תחת השם TX9 והם נבדלים בגודל, אבל חולקים מערכת ירי מודולרית
גם אנחנו בישראל בחרנו להעתיק את מכללי גלוק ולייצר שיבוט מקומי שנקרא על שמו של אילן רמון ז"ל. יצאנו למטווח וחזרנו עם תובנות על הדק,
