
דעה: בין היסטריה לתחושת ביטחון מזויפת
חמושים רבים בוחרים, במודל שקט של וויתור על רישיון הנשק שלהם ולהפקיד או למכור את נשקם. מה הסיבות והאם זו עלולה להיות החלטה בלתי הפיכה?

חמושים רבים בוחרים, במודל שקט של וויתור על רישיון הנשק שלהם ולהפקיד או למכור את נשקם. מה הסיבות והאם זו עלולה להיות החלטה בלתי הפיכה?

לפעמים זה בגלל משהו שעשיתם או שלא עשיתם, ולפעמים זה בכלל לא קשור אליכם ולכן חשוב לדעת איך תשמרו על הרישיון שלכם

מחזקים את כוחות הביטחון – כעת גם שוטרי שח״מ, לוחמי כליאה, חיילים המצויים בפרק משימה, עובדי כבאות והצלה וקצינים אקדמאיים זכאים להגיש בקשה לרישיון לנשק

לפעמים תיק רישוי נשק לא מתחיל מאירוע פלילי חמור אלא בדיוק מהמקום הכי רגיש והכי מסוכן מבחינה בירוקרטית: סכסוך משפחתי ודי בהחלטה מנהלית אחת כדי

שוק הנשק הפרטי בישראל מחשב מסלול מחדש. המדפים מלאים בחדשים, המשומשים נערמים ללא דרישה, הצרכנים רוצים להחליף אקדחים ורצוי עם כוונת השלכה

הנתונים נחשפים – למרות הוספת עשרות יישובים זכאים, מספר מבקשי הרישיונות צפוי לצנוח ב-83% לעומת שנת השיא. בתי המסחר מרגישים את ההאטה. לאן תעבור התחרות?

רפורמת הנשק של השר איתמר בן גביר ממשיכה במסלולה לחמש מספר רב ככל הניתן של ישובים ומועצות בישראל

ק' נושא נשק ברישיון חוקי כמובן, היה מעורב באירוע אלימות בו הגיע לסייע לחבר שהותקף. הוא נחקר, שוחרר, אבל תשעה חודשים אח"כ רישיון הנשק שלו

דיווח חד צדדי ושגוי מצד הפסיכולוג, גרם לביטול רישיון הנשק של לוחם מוערך בצה"ל, משחרורו משירות ועוד. הוא יצא למאבק בהחלטה וניצח. חשוב ללמוד מהמקרה

בעל רישיון חדש לנשק, אשר עבר הכשרה ראשונית בלבד, טעה בפריקת הנשק, פלט כדור, דיווח כנדרש ורישיונו נשלל. מה אנחנו למדים מזה?


