על פי הדיווחים, נגד הקטין בן ה־13 שנשא את האקדח וירה – גם אם בשוגג – תיפתח חקירה פלילית בגין גרימת מוות ברשלנות. בן ה־16 ייחקר בחשד לשורת עבירות חמורות: החזקת נשק שלא כדין, שיבוש הליכי חקירה, השמדת ראיות ועוד. גם האב, שכנראה החזיק את האקדח באופן תקני בתוך כספת, עשוי להיחקר באזהרה – מאחר שהבן הצליח לגשת לנשק. אציין כי לפי גרסה נוספת שמסתובבת בחרושת השמועות הרבות – הנשק הוחזק בשידה נעולה, כשהמפתח היה לצידה. אם זה המצב – הרי שגבול האחריות הפלילית עלול להתרחב במקרה של האב.

האירוע הכואב הזה צריך להדליק לכולנו נורה אדומה. גם אם ברשותנו כספת תקנית, וגם אם הסיסמה נראית סודית – כל עוד בני הבית נחשפים אליה או יכולים לנחש אותה, מדובר בכשל בטיחותי חמור. בנושא זה אמליץ להקפיד על מספר דברים: ראש וראשון – אין להשאיר נשק בחדר עם אנשים נוספים – בוודאי לא ילדים. הכנסה והוצאה של הנשק מהכספת צריכה להתבצע רק כאשר אתם לבד בחדר, ללא נוכחות אחרים, הרואים את הקשת הסיסמא. מעבר לכך מומלץ להחליף סיסמה לעתים קרובות, למקרה שהיא כן נתגלתה, וגם כדי למנוע שחיקה של אותם הכפתורים לאורך שנים. מומלץ בחום שמקום הכספת יהיה סודי (למרות שילדים מגלים הכל). כמו כן יש להקפיד להחליף את הסיסמה לכזו שאינה פשוטה לניחוש. ימי הולדת, יום נישואין או תעודת זהות הם קלים מדי וילדים יודעים לזהות. במקרים כאלה – ייתכן שעדיף להחליף כספת לכזו שפועלת עם מפתח בלבד – מפתח שנמצא תמיד עליכם (והרזרבי נמצא במגירה במשרד).

צריך לזכור תמיד שנשק בבית שבו יש קטינים – זו אחריות כבדה. החינוך חייב להתחיל מהיסוד: ללמד ילדים שנשק אינו צעצוע, שהוא עלול להרוג – גם אם בטעות – ושאסור בשום פנים לגעת בו או להתקרב אליו. אמנם בארץ אין חינוך לנשק באופן דומה לארה"ב, כיוון שאסור לקחת ילדים למטווחים וללמד אותם להשתמש. אבל אין כל מניעה להסביר להם על הסכנות ובכלל זה ללמד אותם את הוראות הבטיחות שאנו, החמושים נוהגים, כדי שיבינו שנשק הוא דבר כל כך מסוכן – עד שאנחנו תמיד שומרים ומודעים לכיוון הקנה, שאינו מופנה לעבר אדם, וכן שאנחנו מתייחסים לנשק כאילו הוא תמיד טעון – גם כשהוא לא – מחשש שנעשה טעות.

הטרגדיה של משפחת פורטל איננה הראשונה מסוגה, קדמו לה מספר מקרים, כאשר המפורסם בהם קשור לראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון ז"ל, ששכל את בנו גור בן ה- 11 בשנת 1967, כאשר ילד בן גילו, חברו של גור, שיחק ברובה ציד איטלקי ישן שהיה שייך לשרון והיה תלוי לקישוט על קיר הבית, וירה בו בטעות וגרם למותו. קרוב לשישים שנים עברו מאז, ואנחנו עדיין עדים לאותן טעויות, לאותם כשלים, ולאותם מחירים.

אני שולח את תנחומיי הכנים למשפחת פורטל. שום מילה לא תוכל לנחם. אבל אולי דווקא הסיפור הקשה הזה יוכל למנוע את הטרגדיה הבאה. כי בכל פעם שילד מצליח לשים יד על נשק חם – זו לא "טעות", זו רשלנות. וזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. לכן חשוב שנפנים – חינוך נכון ומניעת גישה תמנע מקרים כאלה, כמו גם מקרי אובדנות או ירי ממשחק בנשק מתוך סקרנות. היו זהירים והגדילו ראש.

עמוד הפייסבוק של דורון ברקת

אתר המשרד של דורון ברקת