הגודל קובע?

גלוק 26 הוא אקדח קטן יחסית. הוא כמובן לא האקדח הקטן ביותר – סיג סאואר P365 קטן ממנו, אבל הוא בהחלט מגיע בממדים שממקמים אותו בצד הזעיר, על קצה הגבול הבעייתי של הסקאלה. אורכו 16.3 ס"מ (רק שני מ"מ קצר מגלוק 43X), אבל שאר מידותיו מבדלות אותו מאוד – עוביו 3.3 ס"מ (5 מ"מ יותר מגלוק 43X) וגובהו 10.6 ס"מ בלבד (קצר ב-2.2 ס"מ מגלוק 43X). מצד אחד זה אומר שבזמן נשיאה על הגוף, ידית האחיזה פחות בולטת ומודגשת מתחת לחולצה וזה תורם מאוד להסלקה סמויה על הגוף. מנגד, עוביו מוחשי יותר.

כאשר אוחזים בו ביד, ההבדלים מוחשיים מאוד לעומת האח הפופולארי, הגלוק 43X – ראשית, הוא כבד יותר עם כמעט 100 גרם יותר והאחיזה בו שונה לגמרי. עם מחסנית ה-10 כדורים עמה הוא מגיע, האחיזה בו רופפת בצורה מפתיעה – הזרת נשארת בחוץ לגמרי ולמרות סטיפלינג החספוס של ידית האחיזה ועובייה, הוא מרגיש מאוד לא נכון ולא טבעי בתוך כף היד, אפילו כשמוסיפים את היד התומכת – פשוט אין הרבה במה להיאחז. ניכר שטקסטורת החספוס המודגשת לעומת שאר דגמי גלוק מנסה לפצות על חולשה זו, בשלב הירי נראה אם זה מצליח.

מחסנית ה-12 הכדורים שמגיעה עם עקב מוגדל ומפוסל, משלימה את החסר מבחינת נקודת משען לזרת והאחיזה, אך כאמור גם משנה את אורכו ולכך השפעה על ההסלקה וקרבת הממדים לגלוק 43X שכולכם מכירים.

מבחינת שאר ההיבטים הארגונומיים ובטח לאור הממדים הזעירים שיוצרים קושי ברור, ציפינו שגלוק יתנו מענה ופיצוי בתחומים אחרים כמו UnderCut מוחשי יותר מתחת לשמורת ההדק או יוצר מקצת חספוס בידית האחיזה שעזרו להתגבר, אבל מלבד התאמה ליורים ימניים ושמאליים גם עם תפס המחסנית וגם עם עצר המחלק, לא מצאנו חריגה מהקו המוכר והתכליתי של דגמי גלוק. לזכותו אפשר לומר שדגם זה מסוגל לקבל את מרבית המחסניות הייעודיות עבור הדגמים הגדולים יותר של המותג כמו ה-19 וה-17 וכמובן ה-45 וזה אומר אפילו מחסניות בקיבולת של עשרות כדורים. זה אמנם יראה מאוד משונה יחד, אבל זה אפשרי, אם רוצים.

הגודל לא קובע, אבל משפיע מאוד

הדבר השני שמרגישים בגלוק 26 רגע אחרי שמחזיקים אותו ורגע לפני שיורים בו, הוא הכוונות. הן קטנות מאוד, כמובן עשויות פלסטיק, אבל לא כאן הבעיה. ממדיהן הזעירים מצריכים עוד קצת התייחסות מצד היורה כדי לקבל תמונת כוונות נכונה ותמונת מטרה. הכוונת האחורית היא ח הפוכה, רבועה ולבנה והקדמית הלהבית, עם נקודה לבנה. לא מעט פעמים מצאנו את עצמנו יותר יורים בהצבעה מאשר עם תמונת כוונות מלאה וזה מאוד הולם את ייעודו של אקדח זה, לירי מטווח קרוב למדי עד רמה חד ספרתית. ככל שהמטרה קטנה יותר ואו רחוקה יותר, הזמן שהיה דרוש לנו כדי לכוון נכון התארך משמעותית מאקדחים ידידותיים יותר לירי. גם משקל הדריכה משחק כאן תפקיד – ככל הנראה בשל שימוש בקפיץ רתע חזק למדי, צריך להפעיל כוח ממשי בדריכה, מה שלא יעשה חיים קלים לבעלי כפות ידיים חלשות.

הפגיעות, בטח בירי מהיר ורציף, לא היו מהטובות ביותר בגלל כל שהזכרנו לעיל – האחיזה הגבולית, הארגונומיה החסרה והכוונות הקטנות ולכך גם מצטרף ההדק. אקדחי גלוק (ומתנצל שוב מראש לחסידי המותג) לא מצטיינים באיכויות ההדקים שלהם וגם כעת בגלוק 26 אין לנו הרבה דברים טובים לספר לכם. ההדק מציע מהלך שמצריך המון הסתגלות והוא אחד הפחות אינטואיטיביים שפגשנו.

מהלכו הראשוני בינוני באורכו, אבל עם תחושה של התנגדות משתנה וגוברת, עד למפגש עם הקיר. זה דווקא מדויק וברור מאוד, אבל השבירה כבדה למדי (כ-2.5 ק"ג – 5.56 פאונד) לפי ממוצע השקילות שלנו, היא אמנם נקודתית יותר מהדגמים האחרים, אבל לא אחידה בתחושתה ופעולתה נוקשה. חידוש הקשר ברור, עם "קליק" מוחשי מאוד, אבל עם עודף קפיציות בהדק שגורמת לכך שחידוש הקשר מתבצע בצורה לא אינטואיטיבית שוב. גם הרתע המוחשי בו לא עזר לתפעולו – ניתן להרגיש את בעיטת הרתע זורמת מכפות הידיים אל הכתפיים ושאר הגוף, ללא כל סינון באמצע. משמעות הדבר היא שאם יש לכם כפות ידיים חלשות יחסית, מדובר באתגר של ממש.

כל תכונות אלה יחד מסתכמות לחוויית ירי גבולית מאוד באיכות וביעילות שלה ומשמעותה שאם כבר בחרתם אקדח להסלקה מקסימלית על חשבון איכות הירי, עליכם להקפיד לבצע אימונים רבים ותכופים כדי שתצליחו להפיק ממנו את המיטב, כפיצוי על חולשה זו.