
מה עומד מאחורי גלוק V: השינוי שגלוק לא רצתה
סדרת ה-V של אקדחי גלוק אינם נחשבים לדור חדש, מדובר בשינוי שהחברה נאלצה לבצע כדי למנוע תביעות ענק נגדה בשל היכולת להפוך את אקדחיה לבעלי יכולת ירי אוטומטי
// כתב:
// צילום:
שתפו את הכתבה:
כנסו והרשמו למועדון החברים של ISRAEL BALLISTICS
עקבו אחר ערוץ היוטיוב של ISRAEL BALLISTICS
מטרת הנייר וסימני הפגיעות שבה הן לעתים מקור לגאווה שלנו היורים – מקבץ מדויק, ופיזור יעיל של הפגיעות כמובן בהתאם למהירות הירי, הן לא רק הוכחה שאנחנו יורים כמו שצריך. גם ההיפך הוא נכון כמוכן ופגיעות בפיזור גדול או אפילו מחוץ למטרה יכולות להעיד שאנחנו עלולים להיות פחות יעילים במקרה אמת במקרה הרע, או שלא נחזור הביתה עם גביע בתחרות ירי, במקרה הפחות נורא.
אין פה מיסטיקה ואנחנו לא נחזה את העתיד שלכם כמו קוראות בקפה, אבל כן נוכל לתת לכם כלים להבין את המשמעות של הפגיעות שלכם במטרה, כדי שתדעו "לשים את האצבע" על הבעיה ולהשתפר. פיזור הפגיעות שלכם הוא למעשה מפה פסיכולוגית ופיזית של הירי שלכם. כל קליע מספר סיפור על יסודות הירי שלכם – האחיזה, השליטה בהדק ורכישת תמונת כוונות – בדיוק מה שלומדים ומחזקים בקורסים הבסיסים לירי. אם אתם מעוניינים להפוך מ"יורה טוב" ל"יורה מדויק", עליכם ללמוד לקרוא את המפה הזו.
העקרונות הבליסטיים: מה "אומר" המקבץ?
לפני שנתחיל בניתוח מקבץ הפגיעות במטרה, אנו יוצאים מנקודת הנחה שהכוונות שלכם מאופסות נכון, שראייתכם תקינה והפגיעות אינן נובעות מתקלת נשק. ירי מדויק הוא אוסף של דקויות והסטייה של הקליעים מממרכז המטרה נובעת לרוב מפעולות קטנות שהיורה מבצע רגע לפני או במהלך לחיצת ההדק.
סטייה אנכית: הניסיון להיאבק ברתע
סטייה של המקבץ מעלה או מטה מעידה לרוב על אופן הטיפול שלכם ברתע (או הציפייה אליו). כלומר, בזמן הירי, המוח שלנו צופה שבעוד רגע, עם הלחיצה על ההדק, יתרחש פיצוץ בכפות הידיים שלכם שיצור (באופן טבעי) התרוממות של הקנה כתוצאה מהרתע (ראות את כתבת הכוחות הפועלים על האקדח). באופן אינסטינקטיבי, המוח שלנו מנסה להתנגד ולתקן את קפיצת הקנה, על ידי הפעלת לחץ הפוך – הורדת הקנה חלקיק שניה לפני הירי.
אין לכם מה להילחץ, זה קורה לכולם וזה טבעי לגמרי. נפילת הקנה היא הטעות הנפוצה ביותר והיא מתבטאת בפגיעות נמוכות ממרכז המטרה (אם כמובן כיוונתם אל מרכז המטרה). ואיך מתקנים? מתחילים בעבודה נכונה על ההדק – לוחצים בעדינות ובאיטיות על ההדק לאורך כל מצב ה"סרק" של ההדק (בו לא קורה כלום – מהלך ריק) עד למפגש עם החלק הקשה של מהלך ההדק (המפגש עם הקיר). הגעתם לחלק הקשה? עצרו ואז בעדינות לחצו על ההדק ללא ציפייה לירי ותנו לשבירה (שחרור הירייה) להפתיע אתכם (אופס, ברח כדור). תרגלו זאת על יבש וייצרו זיכרון שריר ללחץ שיש להפעיל על ההדק ומתי. כך תמנעו את הרצון האינסטינקטיבי למנוע את נפילת הקנה בירי. זכרו, מילימטרים בודדים של תנועה מטה בקצה הקנה, באה לידי ביטוי בסנטימטרים רבים במרחק שבו המטרה נמצאת מכם.
מקבץ גבוה ממרכז המטרה הוא תופעה נדירה יותר והוא לרוב נובע מאחיזה רפויה של האקדח, בה הלחיצה על ההדק גורמת לתנועה מעלה של הקנה. פשוט אחזו את האקדח נכון, גבוה ככל הניתן עד שמפרץ האגודל נלחץ אל שקע האגודל בחלקו האחורי של האקדח והדקו את האחיזה עם היד התומכת לפני הירי.

סטייה אופקית: פגיעות שמאלה ממרכז המטרה
סטייה שמאלה קשורה כמעט תמיד למיקום האצבע על ההדק ולשימוש בכוח בזמן הלחיצה. או באופן מדויק יותר, היורה משתמש רק בקצה כרית האצבע (החלק המרוחק). הלחיצה על ההדק מפעילה לחץ צדי על האקדח וגורמת לדחיפת ההקנה שמאלה. גם כאן, סטיה של מילימטרים בודדים בקצה הקנה, עלולה להתבטא בסנטימטרים רבים במרחק שבו נמצאת המטרה. ואיך מתקנים סטיה שמאלה בפגיעות? הכניסו את האצבע יותר פנימה לשמורת ההדק, כך שהמגע עם ההדק יהיה עם מרכז הכרית של האצבע. שם יש לנו יותר קצוות עצבים והרבה יותר רגישות.

סטייה אופקית: פגיעות ימינה ממרכז המטרה
סטייה ימינה קשורה כמעט תמיד למיקום האצבע על ההדק ולשימוש בכוח בזמן הלחיצה. או באופן מדויק יותר, היורה מכניס יותר מדי אצבע אל שמורת ההדק ומשתמש במפרק האחרון של האצבע, או גרוע מכך, בכרית האמצעית של האצבע. הלחיצה כך על ההדק מפעילה לחץ צדי על האקדח וגורמת למשיכת ההקנה ימינה. גם כאן, סטיה של מילימטרים בודדים בקצה הקנה, עלולה להתבטא בסנטימטרים רבים במרחק שבו נמצאת המטרה. ואיך מתקנים סטיה ימינה בפגיעות? הכניסו את האצבע פחות פנימה אל שמורת ההדק, כך שהמגע עם ההדק, כמו בסעיף הקודם, יהיה עם מרכז הכרית של האצבע. שם יש לנו יותר קצוות עצבים והרבה יותר רגישות. מה שיכול עוד לעזור, הוא ירי ביד אחת, מה שמונע מהיד התומכת להפריע ולגרום ליד היורה להתמקם לא נכון על ההדק.

אחידות הפגיעות: מקבץ מפוזר מול מקבץ הדוק
הפיזור של המקבץ (גודל קבוצת הפגיעות או המרחק בניהן) הוא המדד החשוב ביותר להערכת עקביות הירי שלכם. היכולת לפגוע שוב ושוב בקרבת אותו המקום, או יותר מכך, צמצום הפער בין המקום שאליו כיוונתם למקום שבו לבסוף פגעתם, מעידה באופן המובהק ביותר על איכות הירי שלכם וההקפדה על הדקויות שבפעולת הירי.
אם בבחינת הפגיעות שלכם במטרה, אתם מזהים מקבץ מפוזר שבו הפגיעות שלכם מפוזרות על פני שטח גדול במטרה, הדבר מעיד או על חוסר עקביות בירי שלכם או בירי מהיר (מדי) או במרחק גדול מדי, ביחס ליכולת שלכם לדייק. בדקו עם עצמכם – האם כיוונתם לאותה הנקודה לפני הירי, או שהסתפקתם בהפניית האקדח "בערך" לכיוון המטרה? האם אתם מפעילים לחץ אחיזה משתנה על האקדח – פעם חזק מאוד ופעם אחיזה רפויה? האם מדובר בעייפות שנגרמת כתוצאה מאחיזה חזקה מדי של האקדח ביד היורה, אשר גורמת לרעידות ועייפות ביד? או לחילופין, האם ניסיתם לירות מהר מדי לעבר המטרה?
ואיך מתקנים מקבץ מפוזר מדי? חזרו ליסודות הירי – אחזו את הנשק נכון. שימו לב למיקום נכון של האצבעות והכוח שאתם מפעילים על האקדח. רכשו תמונת כוונות אחידה ותמיד כוונו אל אותה הנקודה. אל תנסו לפצות על סטיה קיימת. כלומר, אל תירו בכוונה ימינה כי אתם יודעים מראש שיש לכם נטייה לפגוע שמאלה מהמטרה. עדיף שתתקנו את הסיבה שגורמת לכם לסטייה. אחר כך, הקפידו על עבודת הדק נכונה כפי שתיארנו בסעיף הראשון. והכי חשוב, אל תמהרו. תירו בקצב שלכם, קצב שיבטיח לכם דיוק מקסימלי. ירי מהיר הוא תופעת "לוואי" של טכניקה נכונה.
קיבלתם מקבץ הדוק? רגע, אל תשירו הללויה עדיין. האם המקבץ ההדוק הזה ממוקם בדיוק במקום שאליו כיוונתם (מרכז המטרה)? או שמא נמצא במקום אחר ביחס לזה שאליו כיוונתם? לפחות זו חצי נחמה. אתם יורים עקבי וזה כבר מצוין. כל מה שנותר זה לגלות את הסיבה שגורמת לפגיעות לסטות לאן שהן סוטות, בהתאם להסבר לעיל ולתקן. לרוב מדובר בטעות אחת קטנה וקלה יחסית לתיקון, כמו מיקום האצבע על ההדק.
רגע לפני המטווח
רגע, לפני שאתם רצים למטווח לשרוף תחמושת, וודאו שיש קורלציה בין היד הדומיננטית שלכם לבין העין הדומיננטית. כבר נתקלנו במקרים רבים שבהם היורים התבררו כמוצלבים (היד הדומיננטית והעין הדומיננטית הפוכים – יורים עם ימין, אבל עם עין שמאל פתוחה, לדוגמה) מבלי שהם יודעים זאת במשך שנים. עבדו על מיקום נכון של העין מול האקדח והכוונות עד שתמצאו תנוחה נוחה ואינטואיטיבית עבורכם.
הגעתם למטווח? יש לנו תרגיל טוב שיסייע לכם "להתאפס". השתמשו בשני דפים לבנים כמטרות. על אחד ציירו קו אנכי (מלמעלה למטה) ועל השני, קו אופקי (מימין לשמאל). בתרגיל זה, הקפידו לירות 5 כדורים במדויק לכל קו ואופן מיקום הפגיעות ביחס לקווים – מימין או משמאל לקו האנכי או מעל או מתחת לקו האופקי כדי למקד בדיוק את נטיות הירי שלכם.
זכרו, המטרה היא לא רק "לפגוע במטרה" אלא "לפגוע היכן שכוונת". באמצעות ניתוח דפוסי הפגיעה והבנת ההבדל בין פיזור (חוסר עקביות) לבין סטייה (טעות קבועה), תוכלו להפוך כל יום במטווח לשיעור אפקטיבי, במקום סתם לשרוף תחמושת. ככל שתקפידו לנתח את "מפות הטעויות" שלכם, כך תבינו טוב יותר את המכניקה שלכם ותגיעו לדיוק מנצח בירי.
שתפו את הכתבה:

סדרת ה-V של אקדחי גלוק אינם נחשבים לדור חדש, מדובר בשינוי שהחברה נאלצה לבצע כדי למנוע תביעות ענק נגדה בשל היכולת להפוך את אקדחיה לבעלי יכולת ירי אוטומטי

בול ארמורי הישראלית, ארזה את הארכיטקטורה של אקדחי ה-2011 בממדים קטנים ויצרה את האולטרלייט. ירינו בדורו האחרון וגילינו אקדח שלא רק מציב רף גבוה, אלא קובע רף חדש של הנאה בקטגוריה

כל דרומי שמכבד את עצמו בארה"ב מחזיק שוטגאן בפיקאפ ונראה אתכם מתקרבים ל'פרופרטי' שלו. בארץ הם מוגבלים לציידים וירי חוויה. בחיות אנחנו לא יורים, אז קדימה, חוויה!

סדרת ה-V של אקדחי גלוק אינם נחשבים לדור חדש, מדובר בשינוי שהחברה נאלצה לבצע כדי למנוע תביעות ענק נגדה בשל היכולת להפוך את אקדחיה לבעלי

בול ארמורי הישראלית, ארזה את הארכיטקטורה של אקדחי ה-2011 בממדים קטנים ויצרה את האולטרלייט. ירינו בדורו האחרון וגילינו אקדח שלא רק מציב רף גבוה, אלא

כל דרומי שמכבד את עצמו בארה"ב מחזיק שוטגאן בפיקאפ ונראה אתכם מתקרבים ל'פרופרטי' שלו. בארץ הם מוגבלים לציידים וירי חוויה. בחיות אנחנו לא יורים, אז



3 תגובות
הסבר מדויק, אל לנו לשכוח שאנחנו צריכים לשמור על כשירות ולא להגיע למטווח רק ברענון או חידוש.
אהבתי
אהבתי