"בניגוד לארה"ב, נשיאת נשק בישראל אינה זכות חוקתית, אלא ניתנת בהיתר מיוחד מהמדינה בכלל ומהמשרד לביטחון לאומי והאגף לפיקוח ורישוי כלי יריה בפרט"

בישראל עדיין מתנגדים לנשק ארוך בידיים אזרחיות

אמנם מאז החלה רפורמת הנשק בישראל אותה הנהיג השר העומד בראש המשרד לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, נפרץ הסכר ומאות אלפי ישראלים יכלו להתחמש באקדח ועל כך כמובן שלא נוכל להתלונן. אך במקביל, נכפו הגבלות משמעותיות על רישיונות ובעלויות על נשק ארוך לסוגיו ואלפים מהם נדרשו להשבתה והפקדה במשטרה. מדוע? המשרד לביטחון לאומי שומר את סיבותיו קרוב לחזה, אך במקביל יש שיפור מצד בניית כיתות כוננות עירוניות החמושות בנשקים ארוכים.

האם לציבור החמוש בישראל יש בכלל את הזכות לבקש את המשך הרחבת הרפורמה לבעלות על יותר מכלי נשק אחד ואף פתיחת האישור לנשיאת נשקים ארוכים לסוגיהם? בניגוד לארה"ב, נשיאת נשק בישראל אינה זכות חוקתית, אלא ניתנת בהיתר מיוחד מהמדינה בכלל ומהמשרד לביטחון לאומי והאגף לפיקוח ורישוי כלי יריה בפרט. כך שהציבור בישראל לא יכול "לדרוש" זאת, אלא לנסות לשכנע בכל האמצעים העומדים לרשותו, כולל כוח פוליטי ומשרדי לובי, ובמיוחד בתקופת בחירות, את הפוליטיקאים המכהנים, המעוניינים להמשיך לכהן ואלה המעוניינים גם להחליפם.

אילו יכולנו לסייע לטענות ה'בעד', הרי שטבח ה-7 באוקטובר, הלחימה בצפון ולפי הערכות ביטחוניות, גם מה שעלול להתחולל מהעבר השני ביהודה ושומרון, הוכיחו מעל לכל ספק את היתרון הטקטי הקריטי של נשק ארוך בהדיפת מתקפות טרור, הודות ליעילות הבליסטית, היציבות ועוד שלו לעומת אקדח קומפקטי שייעודו הגנה עצמית לטווחים קרובים. גם נשקים בגודל מלא ובקליבר 9 מ"מ מסוגלים להעניק לאוחז המיומן בהם יתרון משמעותי על פני האקדח.

ידוע לנו כי ישנם גופים הפועלים בישראל בניסיון לקדם חקיקה או רגולציה שתאפשר לאזרחים שומרי חוק, יוצאי שירות כחות הביטחון וכאלה שעברו הכשרה ייעודית להחזיק בביתם גם נשק ארוך לסוגיו כחלק ממערך ההגנה ההיקפי אזרחי, אולם נראה שאין עדיין התקדמות ממשית בנושא.

בשורה התחתונה, הדיון בארה"ב אינו רק משפטי – הוא עוסק בזכות הבסיסית של האזרח להחזיק בכלי האפקטיבי ביותר להגנה על חייו. בעוד האמריקאים מחזירים לעצמם את הזכות הזו דרך בתי המשפט, הגיעה השעה שהמחוקק הישראלי יבין שהגנה עצמית היא ערך עליון ונשק אזרחי יעיל בידיים הנכונות והמיומנות, הוא תשובה ראויה למציאות המקומית.