הצטרפו לקהילת ISRAEL BALLISTICS בוואטסאפ

הכנסו והרשמו למועדון החברים של ISRAEL BALLISTICS

עקבו אחר ערוץ היוטיוב של ISRAEL BALLISTICS

יש כלי ירייה שאינם מיועדים להגנה עצמית, לא לאבטחה ולא לירי ספורטיבי. במקרה של עדי, הנשק היה בכלל כלי עבודה.העדי הוא וטרינר. במסגרת עבודתו הוא נדרש לעיתים להשתמש ברובה הרדמה לצורך לכידת בעלי חיים, טיפול בהם ומניעת התפשטות מחלות. בלי הרישיון הזה הוא לא יכול היה לבצע חלק מהעבודה המקצועית שלו ולהשתתף במכרזים שדורשים שימוש בכלי כזה.

ואז הרישיון בוטל.

ברקע הייתה תלונה שהגישה גרושתו של אחיו, במסגרת סכסוך משפחתי. עדי טען שמדובר בתלונה קנטרנית שנועדה לפגוע במשפחה, ושאין מאחוריה אירוע שמלמד על מסוכנות מצדו. נטען שהוא ובני משפחה נוספים איימו עליה, אלא שהחקירה לא הובילה לכתב אישום, ולאחר בחינה נוספת של החומר אף שונתה עילת סגירת התיק בעניינו ל"היעדר אשמה פלילית".

למרות זאת, כאשר עדי ביקש לחדש את רישיון רובה ההרדמה שלו, הוא נתקל שוב בסירוב. מבחינתו זו כבר לא הייתה שאלה תיאורטית של רישוי. בלי הכלי הוא התקשה לבצע חלק מהעבודה שממנה הוא מתפרנס.

הגשנו ערר.

לא הסתפקנו בכך שהתיק נסגר. פרשנו בערר את הרקע המשפחתי כולו, את נסיבות התלונה, את הטענה שמדובר בתלונה קנטרנית, ואת העובדה שההליך הפלילי הסתיים בסופו של דבר בהיעדר אשמה. הסברנו מדוע אין מקום להמשיך ולהתייחס למידע הישן כאילו הוא עדיין מלמד על סיכון ממשי.

הצגנו גם את האדם שמאחורי התיק. עדי הוא וטרינר פעיל, ללא עבר פלילי, שעובד שנים בתחום, נותן שירות לגופים ולרשויות ומתנדב גם בתחום הצלת בעלי חיים. רובה ההרדמה אינו כלי שהוא נושא כדי להסתובב חמוש ברחוב, אלא כלי מקצועי שנדרש לו במסגרת עבודתו.

גם לכך יש משמעות. כשבוחנים אם אדם מתאים להמשיך ולהחזיק ברישיון, אי אפשר להסתכל רק על שורת מידע אחת במערכת. צריך לבחון את מלוא התמונה: מי האדם, מה עברו, מה אופי הרישיון, מה הייתה התלונה, כיצד הסתיים התיק ומה באמת נותר ממנה לאחר שהחקירה הסתיימה.

הערר התקבל.

משטרת ישראל בחנה מחדש את עניינו והודיעה שאין עוד מניעה לכך שעדי יחזיק בכלי הירייה לצרכים הווטרינריים. הממונה קיבלה את הערר ואישרה את חידוש הרישיון בכפוף להשלמת הדרישות הרגילות.

הסיפור הזה הוא דוגמה טובה לכך שבתחום רישוי הנשק, החלטה פלילית והחלטה מנהלית אינן תמיד מתקדמות באותו קצב. לפעמים התיק כבר נסגר, אפילו בהיעדר אשמה, אבל ברישוי ההשלכות ממשיכות.

וכשזה קורה, לא מספיק לכתוב "התיק נסגר". צריך להציג את התמונה המלאה, להסביר את ההקשר, להראות מה באמת קרה, ולדרוש שההחלטה המנהלית תתבסס על המצב העובדתי העדכני ולא על חשד שכבר איננו עומד.

עמוד הפייסבוק של דורון ברקת

אתר המשרד של דורון ברקת