האימון היה בנוכחות של שמונה מודרכים במטווח להב הרצליה ובשעה מוקדמת בבוקר של יום שישי. 7:00 המתאמנים כבר התייצבו במקום לרישום ורכישת תחמושת (50 כדורים), כאשר עלות האימון 400 שקל. ב-7:30 כבר היינו בתוך המטווח לתדריך בטיחות נחוץ ואז ללא פחות משעה שלמה של אימונים על יבש עם נשקים מתותבים. לפני שאתם מעקמים את האף, כדאי לדעת שהאימון על יבש הוא ייסוד בלתי נפרד וסופר חיוני לכל אימון באשר הוא. הוא מאפשר למתאמן לייצר זיכרון לפעולה הנלמדת, הבנה מלאה של התרגיל (מונעת אירועי בטיחות) ויכולת של המדריך לתקן כל טעות לפני עבודה בירי חי.

תרגלנו עבודת הדק, אחיזה באקדח, שליפה ודריכה, פריקה ואז גם את העבודה מול המחסות, עד כאן ההדרכה הייתה דומה למדי לזו שעברנו במספר רב של הזדמנויות. אולם ההבדל הופיע במהרה – כל המדריכים ב'אלעד לוט"ר' הם בוגרי יחידת הלוט"ר בצה"ל ולכולם ניסיון קרבי עשיר. לא הייתה אווירה צבאית או צעקות של סלוגנים צבאיים, אבל כן, בפעם הראשונה מבכל האימונים שעברתי, המדריך היה עסוק 50% מהזמן בהסבר למתאמנים לא רק מה הם חושבים על המטרה ואיך הם צריכים "להעסיק אותה", אלא מה המטרה חושבת עליכם ואיך היא צפויה להתנהג.

וזה הבדל ענק. אם עד כה המטרות היו רק מטרות, סטטיות, לרוב נייר, הן הפכו, גם אם ברמת החשיבה, למשהו מגיב, דינמי, שרוצה לירות עליך חזרה. לא ניכנס לכל דקויות ההדרכה, שאגב ירדו לפרטי פרטים ברמה המקצועית, אבל בכל תרגולת שביצענו, המדריכים הסבירו את ה'למה' מתוך היגיון מבצעי, בעיקר דרך עיני המטרה. היכן היא תסתתר, למה היא מחכה, מה היא יכולה לעשות ואיך היא רואה אתכם כאשר אתם עובדים עם המחסה. החשיבה הזו הכניסה ממד חדש ולא מוכר למתאמן הישראלי שלא מגיע בהכרח מיחידה לוחמת ומבצעית. כמתאמן, אתה לא רק חושב על איפה לשים את הרגל, היד והמרחק מהמחסה, אלא אתה חושב על המשמעות של כך וגם על ההמחשה של מה המטרה רואה ממך כאשר אתה מתרגל זאת.