הבוקר נרצח בניהו מלט ז"ל, בן 32, אב לשתי בנות וחבר כיתת הכוננות של חוות גלעד. לפי הפרסומים, בניהו הוזעק כדי לסייע בחילוץ קבוצת מטיילים שנקלעה לעימות אלים סמוך לכפר תל. במהלך האירוע נחטף ממנו הרובה, המחבל השתמש בו כדי לירות בו, ולאחר מכן חוסל בידי קצין צה"ל. בניהו לא הגיע לשם כדי לחפש עימות. הוא הגיע כדי להגן על אזרחים שהיו בסכנה. הוא נכנס לאירוע מורכב, אלים וכאוטי, פעל לפי שיקול דעתו בזמן אמת, ושילם בחייו בעת שניסה להציל אחרים.

אין לי כוונה לשבת מול סרטון קצר, מנוחות הכורסה ומהמזגן, ובדיעבד ולשפוט אדם שנדרש לקבל החלטות בתוך שניות. אין לנו את מלוא התמונה, איננו יודעים מה ראה, מה שמע, מה הבין באותו רגע ומה היו האפשרויות שעמדו בפניו. דווקא נראה שמדובר בגיבור שהעז לפעול בנחישות ובאומץ כדי להרחיק המון שמוסת לביצוע לינץ'. הלוואי שלכולנו יהיה את האומץ שלו כשנזדקק לו.

אבל דווקא מפני שמדובר באירוע כל כך קשה, חובה עלינו ללמוד ממנו. לא כדי להאשים – אלא כדי לצמצם את הסיכון שהאירוע הבא יסתיים באותה דרך. מהתיעוד נראה שבשלב מסוים בניהו הסיר את רצועת הרובה מעל גופו, ואז התקדם לבדו לעבר כמה אנשים עוינים. לא רחוק ממנו עמד עוד מאבטח אחד בודד, שהיה מאחוריו ולא ביישור קו איתו. נראה מהסרטון שבניהו רץ אל עבר המחבלים מתוך ניסיון להשתמש ברובה כנשק קר ולהדוף אותם מהאזור, כדי לפזר אותם.

באותו רגע, כשהיה מוקף בעוינים – נתפס הרובה מהרצועה שהייתה "פנויה", והחל מאבק על השליטה בו, ותוך שניות הנשק שהיה אמור להגן על האזרחים הפך לנשק שבאמצעותו נרצח מי שנשא אותו.

הלקח הראשון הוא פשוט וחד: כלי ירייה מאובטח נשאר מחובר אלינו. רצועת הנשק אינה אביזר נוחות. היא חלק ממערך האבטחה של הנשק. אפשר להתאים את אורכה לצורך המבצעי ולאפשר תנועה, אך הסרת הרצועה מעל הגוף מגדילה מאוד את האפשרות שהנשק ייחטף במהלך דחיפות, נפילה או מאבק מטווח קצר.

הלקח השני הוא שלא נכנסים לבד לתוך קבוצה עוינת, ככל שהנסיבות מאפשרות להימנע מכך. כאשר פועלים מול כמה אנשים, צריך לעבוד כחוליה: לצמצם מרחק בין הכוחות, לאבטח זה את זה, להגדיר מי מתקדם ומי מחפה, לעדכן בקול מה עומדים לעשות ולשמור על קשר עין. אדם שפועל לבדו עלול למצוא את עצמו בתוך שניות מוקף, כששאר הכוח רחוק מכדי להגיב בזמן.

במקום לרוץ ישירות לתוך ההמון, יש לבחון אם אפשר לחסום את הגישה לאזרחים, ליצור חציצה, להזעיק כוח נוסף ולפעול יחד. באירוע כאוטי, התיאום בין האנשים החמושים חשוב לא פחות מעצם הנשיאה של הנשק.

נקודה נוספת נוגעת לבחירת כלי הירייה בטווח קצר מאוד. רובה מעניק יתרונות ברורים בטווחים מסוימים, אך בתוך התקהלות צפופה הוא גם ארוך ומסורבל יותר. אדם שנצמד אל הקנה יכול להסיט אותו, להיאבק עליו וליצור סכנה גם לאנשים שעליהם מנסים להגן. בנסיבות מסוימות, וכאשר הדבר אפשרי ומתאים להכשרה ולמשימה, אקדח עשוי להיות כלי יעיל ונשלט יותר בטווח אפס. אין כאן כלל מוחלט, וכל מקרה צריך להיבחן לפי תנאי השטח.

אלה אינם לקחים נגד בניהו מלט ז"ל. אלה לקחים שאנחנו יכולים להפיק בזכותו ובזכות גבורתו. בניהו יצא להגן על אחרים, גילה אומץ לב ונכנס למקום שאנשים רבים היו מתרחקים ממנו. האחריות שלנו היא לכבד את גבורתו, לחבק את משפחתו, וגם ללמוד מן התיעוד כדי להגן טוב יותר על מי שימצאו את עצמם באירוע הבא.

יהי זכרו ברוך.