"הארגונומיה נשארה ללא שינוי, כלומר אקדח בעלי כפות ידיים קטנות יגלו שקל לאחוז ובעלי כפות ידים גדולות ילכו איתו מעט לאיבוד"

שינויים קטנים, תוצאה גדולה

ספרינגפילד הלכו כאן על דרך מאוד חכמה ויעילה. הם ראו לנגד עיניהם את המטרה – קהל לקוחות שלא ממש טופל לעומק וביסודיות, אשר מחפש (או אפילו עוד לא יודע שצריך) אקדח ידידותי, עם רתע מוחלש כדי ליצר חבילת ירי שתואמת לתכונותיהם הפיזיות. בין אם זה כפות ידיים קטנות או חלשות יחסית ולכן הם\ן מתקשים בהתמודדות עם רתע הירי.

אז במקום לפתח פלטפורמה חדשה לגמרי, הם פנו ל-HS השותפה מקרואטיה, בדקו מה שקיים, עובד ומוכח ועשו בו את השינויים המינימליים שצריך כדי שיעבוד בקליבר חדש. זה אומר שינויים קלים למערכת הירי, ההזנה והמחסניות. אפילו קוטר הקנה לא השתנה. והעיצוב? ניפ-טאק עדין מאוד וההבדל מסתכם בעיקר בעשרות גרמים בודדים של משקל שהושל. זהו.

התוצאה היא ספרינגפילד הלקט זעיר ממדים (ראו טבלה) שגם מקבל קליבר תואם ובפסקה הבאה נרחיב על איך ההלקט הזה פועל עם הכדורים המוקטנים. הארגונומיה נשארה ללא שינוי, כלומר אקדח בעלי כפות ידיים קטנות יגלו שקל לאחוז ובעלי כפות ידים גדולות ילכו איתו מעט לאיבוד. שיש לו מחלק עם חריצים יעילים לדריכה וגם הדק יעיל עם מהלך ראשוני וגם מהלך חידוש הקשר בינוני באורכו, אך כבד באופן מפתיע. מדידות המשקל שלנו גילו ממוצע משיכה של 3.6 ק"ג (7.95 פאונד) כבד למדי ביחס למקובל בקבוצה, גם אל מול גרסת קליבר ה-9×19 של ההלקט (2.73 ק"ג\6.03 פאונד).

טקסטורת החספוס של ידית האחיזה עדינה, לא בטעות, אלא מתוך מטרה לייצר כלי שקל לשאת על הגוף מבלי שהוא ישחיז לכם את העור, אבל בירי מהיר וממושך, דווקא היינו שמחים לכל טיפת אחיזה נוספת, בטח באקדח קטן כל כך.

"גרסת ה-380 גרמה לזו הבכירה יותר להרגיש מאוד לא נכונה. בועטת, קופצנית, אלימה אפילו. מהסוג שיציק לא רק לנשים, אלא גם לגברים"

איך יורה? לא מפתיע

זה היה בהחלט נחמד לספר לכם ש"הופתענו" מהאופן שבו ההלקט 380 מרגיש בירי, אבל זה היה לגמרי מחמיץ את הסיפור, משום שאם יש משהו שהאקדח הזה לא עושה, זה להפתיע וזה טוב! ההדק אמנם כבד, כפי שציינו בפסקה הקודמת, אבל מהלכו הגיוני והמשקל מוסיף לו רובד של בטיחות – הלחיצה על ההדק צריכה להיות מלאת נכונות וכוונה, כדי שלא תהיה לא רצונית. המהלך הראשוני בינוני, המפגש על החלק הקשה (ה"קיר") של ההדק מורגש מאוד וגם השבירה טובה בסך הכל. לאחר הירי, קל לייצר חידוש קשר, גם מבלי אימון ממושך.

עכשיו נדבר על האמצע, מה קורה מרגע שבירת הקיר ועד לטעינה של הכדור הבא. כאמור, אין כאן הפתעה, בטח שלא מהסוג הרע. כדורי ה-9×17 מייצרים רתע מופחת משמעותית לעומת הקליבר הנפוץ יותר, ה-9×19. את הזעזוע המופחת אפשר לראות בקלות בצילומי ההילוך האיטי, ובהם רואים איך מרבית הרתע נשאר בתחום כפות הידיים ולא ממשיך הלאה אל הגוף, לא מקפיץ את הקנה בצורה משמעותית ונשאר די שטוח מול המטרה. אנקדוטה קטנה, האקדח הזה מזכיר לי עד כמה ידידותיות כוונות הברזל של ספרינגפילד עם ה-U האחורית והנקודה הקדמית שזוהרות בצבעים מנוגדים ועוזרים מאוד לרכוש את תמונת המטרה. וכן, כמובן שיש הכנה לכוונת השלכה.

הפער בין שתי גרסאות הקליברים מוחשי מאוד. לטובת מבחן זה דאגנו שגם זו הוותיקה והפופולארית תהיה שם להשוואת התחושה וכאן כן מגיעה הפתעה, אבל מכיוון אחר. גרסת ה-380 גרמה לזו הבכירה יותר להרגיש מאוד לא נכונה. בועטת, קופצנית, אלימה אפילו. מהסוג שיציק לא רק לנשים, אלא גם לגברים, גם לי באופן אישי. כאילו הגיעה להזכיר לנו את כל מה שלא אהבנו באקדחים קטנים, על כל המשתמע מכך.