כל התוספות

עוד לפני שאוחזים ב-PSA דאגר קומפקט, מבינים שיש פה פרשנות מאוד מעניינת של היצרנית לאיך אקדח קומפקטי ראוי להראות ולהרגיש. אם לרגע דמיינתם שבגלל שדגם זה מבוסס על גלוק 19 הוא גם יראה וירגיש כמוהו, המפגש עמו עושה לכם ריסט מהיר למחשבות. נתחיל כמעט מהסוף – למעשה, מלבד לחצני פירוק הצינה, עצר המחלק ומנגנון הירי הפנימי, לא מצאנו כל דמיון ויזואלי לבין המקור עליו הוא מבוסס. וזה טוב? לטעמנו כן. תמיד טוב לגוון, בטח כשדגמי גלוק המוכרים נראים כל כך שבלוניים, רבועים ו… כן, משעממים. פתאום הדאגר קומפקט נראה רענן ומפתה מאוד. מידותיו הן: 181.6 מ"מ לאורך, 121.4 מ"מ לגובה, 32.5 מ"מ לרוחב, אורך הקנה 99 מ"מ ומשקלו 635 גרם.

מיד מבחינים שאין לו מפצה רתע בקצה הצינה כפי שהטרנד המודרני מחייב, אבל כן מצאנו בו המון חורים אחרים. הצינה מחוררת כמו גבינה שוויצרית, עם שני פתחים ענקיים בכל צד של חזיתה וכן חרירים אלכסוניים בקדמתה. הדגם המצויד בקנה מפותל משנה את הנראות של החורים לשלושה בכל צד של הצינה, כולל נגיסות קטנות בחזית, אך חלקה העליון נותר שטוח ללא חורים. מלבד העובדה שזה נראה חריג וטוב לטעמנו, לחורים האלה, או יותר נכון, למתכת שהוסרה שם יש משמעות מוחשית שעליה מיד נרחיב בפרק הירי. עוד על הצינה, מצאנו כוונות מקוריות מוגבהות, מוכנות לעבודה במקביל לכוונת השלכה, שגם לה יש כבר הכנה וכן חספוס דריכה בחלקה האחורי של הצינה – לא החריצים המוכרים, אלא חספוס מגורען יעיל מאוד.

מדרימים אל ידית האחיזה ומגלים שגם כאן PSA ביצעו טיפול שורש – הזווית של ידית האחיזה מרגישה טבעית, עוביה נכון, אורכה מאפשר הכלה של כל האצבעות (הבלטה קלה של חזית פתח המחסנית משפר את אחיזת הזרת), אורכה מאפשר שימוש במחסניות 15 כדורים ויותר וחשובה לא פחות, טקסטורת החספוס. שוב נזכיר את גלוק המקורי, שמסתפק בהטבעת נקודות על מבנה הפולימר, ואילו כאן PSA ציפו את ידית האחיזה בטקסטורה נעימה ואוחזת למדי, מבלי שהיא תרגיש כמו נייר ליטוש. גם שמורת ההדק עוצבה מחדש ובתוכה הדק מעוגל למחצה עם משבת ציר במקום המשבת המוכר של דגמי גלוק. כל המתגים, לרבות שחרור תפס המחסנית הרגישו לנו נגישים וקלים לתפעול ביד אחת.

"אקדח זה מצליח להישאר מאוד שטוח בירי שלו, שומר את הכוונת תמיד במסגרת המטרה"

גם חוויית הירי כאן

כל אקדח באשר הוא, מצליח לייצר אצלנו מידה רבה של סקרנות לפני הירי בו, אבל ה-PSA הזה קצת יותר. גם משום שהוא מבטיח הבטחות כל כך גדולות ומעניין לראות אם הוא עומד בהן וגם משום שהפרק הראשון של המישוש והתחושה ביד היה כל כך טוב. אז טענו אותו במלוא חופן הכדורים ויצאנו לחורר את המטרה.

התחושה הראשונית הצליחה להצדיק את רוב ההבטחות של היצרנית – הדאגר קומפקט פשוט מרגיש טוב בידיים. קל לערסל אותו בתוך כפות הידיים, קל מאוד (!) למצוא תמונת כוונות הודות לכוונות הגבוהות שלו והמבנה שלהן וכאשר האחיזה בו כל כך יעילה, תפעול ההדק עונה על כל הציפיות ויותר מכך. מהלכו הראשוני מעט ארוך, כמקובל אצל רוב אקדחי ההגנה העצמית, אבל אז מגיע מפגש מאוד מאוד ברור עם הקיר, החלק הקשה של המהלך. אם הורגלנו בחלק גדול מדגמי גלוק לפגוש שבירה לא אחידה וארוכה בהדק, הרי שכאן השבירה נקודתית ומוחשית מאוד, מספקת בדיוק את רמת ה"הפתעה" בשחרור הכדור. חידוש הקשר מתרחש לאחר מהלך בינוני, אבל עם 'קליק' ברור מאוד. מדידות משקל המשיכה שלנו גילו ממוצע של 2.24 ק"ג.

זה פרק ההדק, אבל הירי עצמו מהנה לא פחות בזכות שילוב כל התכונות שהזכרנו, ונזכיר שוב את החורים של על גבי הצינה. אמנם לא בחנו אותו הפעם מול הגלוק 19 המקביל, אבל התחושה של התנועה המהירה והחלקה של הצינה לאחור ושוב לפנים, מצוינת. פעימת הרתע נשלטת ומרוסנת ופחות מסה מתנגשת לכם ביד בתנועה לאחור ופחות מתנגשת בגוף האקדח בסוף תהליך גריפת הכדור, משמע אקדח זה מצליח להישאר מאוד שטוח בירי שלו, מקל מאוד על מלאכת שמירת הכוונות במסגרת המטרה. כשמתרגלים לפעולת ההדק, גם ירי מהיר מאוד אפשרי ואפילו קל ברמה מפתיעה. כל התכונות האלה אפשרו לנו לייצר מקבץ יעיל ומקובץ מאוד בטווחי ירי שבין 5 ל-10 מטר.