חמושות? קבלו תיקים ייעודיים לנשיאה מוסלקת
23/08/2026
אתן כבר לא צריכות להתפשר בלבוש או למצוא פתרונות חלקיים לנשיאת האקדח. VALOR משיקים תיקים ייעודיים לחמושות. ומה עם הגברים? בקרוב
// כתב:
// צילום:
שתפו את הכתבה:
כנסו והרשמו למועדון החברים של ISRAEL BALLISTICS
עקבו אחר ערוץ היוטיוב של ISRAEL BALLISTICS
פלח האקדחים הסאב-קומפקטיים הוא אחד הצומחים והמבוקשים ביותר בישראל. אלו אקדחים קטני מידות, קלים לנשיאה וגם יחסית נגישים במחיר ולכן קל מאוד להבין מדוע הם נמכרו בעשרות אלפי יחידות מדי שנה. לא פעם דיברנו על התועלות של אקדחים אלה וגם על החסרונות שקשורות לרוב לאיכות הירי, בטח לעומת אקדחים גדולים וכבדים מהם (שכמובן גם פחות נוחים לנשיאה יומיומית), אבל עד כה, התאפשר לנו לירות באקדחים אלה רק באופן בודד ולעתים נדירות בהשוואה מול דגם מקביל. אז יצאנו לחיפושים אחר המטווח בישראל שיוכל להעמיד לרשותנו כמה שיותר אקדחים באותה הקטגוריה ובאותו הזמן.
המקום הזה היה מטווח טריגר שבאיילת השחר, אשר הצליח להעמיד לרשותנו לא פחות משבעה אקדחים בקבוצת הסאב-קומפקט. אקדחים אשר משמשים את המטווח להדגמה והכשרה של חמושים. אז כמובן שלא יכולנו לפספס את ההזדמנות ואם היינו צריכים סיבה לקפוץ לצפון הארץ, הרי שקיבלנו אותה ובגדול. אז תודה למטווח טריגר שבאיילת השחר, שהקצה את האקדחים, שסגר עבורנו את המטווח ואפשר לנו להביא לכם את כתבה זו.
אמנם לא מדובר בכל האקדחים המוצעים בישראל (יש כמה נוספים שהיינו מאוד שמחים שהיו נגישים עבורנו למבחן זה), אבל בהחלט מדובר במקבץ של כמה מהנמכרים והמבוקשים ביותר בישראל. היו שם: סיג סאואר P365, סמית' אנד ווסון שילד פלוס, ספרינגפילד הלקט, גלוק 43X, מוסברג MC2c, IWI מצדה סלים ואקדח שביעי חריג, הסמית' אנד ווסון בודיגארד 2 שמהטעמים המובנים לא הכנסנו אותו לדירוג המקומות הסופי, אבל הוא היה אמת מידה מעולה. כאמור לקחנו את כל האקדחים הללו למבחן זה מול זה בתנאים שווים, בהם ירינו מאות רבות של כדורים כדי לעמוד על ההבדלים בניהם ואלו רשמינו, כולל האקדח שלטעמנו היה הטוב מכולם. נתחיל לפי הסדר:
טבלת השוואה
| מידה | סיג-סאואר P365X | סמית' אנד ווסון שילד פלוס | ספרינגפילד הלקט | גלוק 43X | מוסברג MC2Sc | IWI מצדה סלים | סמית' אנד ווסון בודיגארד 2 |
| אורך בס"מ | 14.7 | 15.4 | 15.2 | 16.5 | 15.9 | 15.7 | 14.2 |
| רוחב בס"מ | 2.54 | 2.4 | 2.54 | 2.8 | 2.8 | 2.6 | 2.2 |
| גובה בס"מ | 12.2 | 11.7 | 10.1 | 12.8 | 10.9 | 12.4 | 10 |
| קנה אינץ'
(ס"מ) |
3.1 (7.8) | 3.1
(7.8) |
3
(7.6) |
3.4
(8.6) |
3.4
(8.6) |
3.4
(8.6) |
2.75
(7.0 ס"מ) |
| משקל בגרם | 504 | 519 | 507 | 530 | 553 | 575 | 328 |
| קיבולת מחסנית | 10-12-15 | 10-13-15 | 11-13-15 | 10+ | 10-11-14 | 10-13 | 10-12 |
| משקל הדק בק"ג (פאונד) | 2.27
(5.0) |
1.73
(3.82) |
2.49
(5.48) |
2.04
(4.5) |
2.57
(5.66) |
2.34
(5.16) |
1.34
(2.96) |
| משקל דריכה בק"ג (פאונד) | 6.25
(13.78) |
5.86
(12.92) |
6.99
(15.42) |
5.04
(11.12) |
6.4
(14.1) |
7.31
(16.12) |
5.72
(12.62) |
| מהירות קליע במטר לשניה
(FPS) |
298.5
(979.3) |
304
(997.3) |
307
(1,007.2) |
308.4
(1,011.8) |
317.8
(1,042.6) |
312.8
(1,026.2) |
277.2
(909.4) |
| הכנה לאופטיקה | כן | כן | כן | בגרסה ייעודית | כן | כן | בדור החדש |
| מחיר בשקלים | 4,250 | 3,700 | 3,800 | 3,700
או 5,200 מוס |
3,600 | 3,450 | 3,500 |
האורח במבחן: סמית' אנד ווסון בודיגארד 2
הבודיגארד 2.0 התחיל את דרכו בישראל בתור קוריוז בין החמושים, בשל היותו זעיר מידות ובקליבר 9X17 הקטן יותר. אבל בדורו השני הוא פרץ את כל הציפיות והפך לאקדח מבוקש מאוד כחדש בישראל. ומדוע? כי בלי אגו, רעש וצלצולים, הוא מצליח להיות פתרון ראוי למי שזקוק לנשק להגנה עצמית, אשר מציע קלות תפעולית מקסימלית וירי נוח וקל מאוד. בין קהל רוכשיו מוצאים נשים רבות, אך גם גברים שצריכים נשק כל לתפעול וירי, בין אם מטעמי נוחות או צורך פיזיולוגי בגלל חולשה בכפות הידיים.
הבודיגארד 2.0 הוא אקדח ממש ממש קטן – לא שונה בהרבה מהטלפון שלכם ולגמרי נכנס בכל כיס ומשקלו כמו שתי חפיסות שוקולד. זהו. קטן, אבל מתפקד כמו ענק – הוא מציע ארגונומיה מעולה שמאפשרת אחיזה מלאה וגבוהה בכף היד, כזו ששמה את כל האצבעות על הידית (בטח עם מחסנית 12 כדורים) וגם מקרבת אותה גבוה ככל הניתן אל ציר קדח הקנה. המחלק מציע חריצי דריכה מודגשים לדריכה קלה, חספוס הידית נעים לאחיזה, הכוונות ברורות וקלות לשימוש (בקרוב יוצע גם עם הכנה לכוונת השלכה ואפילו מפצה רתע) וההדק מציע מהלך קל, מדויק, צפוי ובטוח מאוד לשימוש. בהמשך, גם תפס המחסנית וגם עצר המחלק קלים מאוד לשימוש.
אקדח זה משתמש בכדורי 9X17 אשר מצד אחד מציעים רתע מוחלש באופן מורגש וזה בדיוק מה שצריכים רוכשיו של אקדח זה, אבל מנגד, גם איטיים וחלשים בפער משמעותי משאר האקדחים במבחן זה (ראו טבלת נתונים).
מחירו של הסמית' אנד ווסון בודיגארד 2.0 הוא 3,500 שקל.
מקום 6: מוסברג MC2Sc
המוסברג MC2Sc התגלה כאחד האקדחים הבסיסיים במבחן זה. לכאורה, הוא מציע מפרט נאה של ממדים וגם ידית אחיזה נדיבה בשטחה, לצד הדק יעיל וגם קיבולת כדורים ראויה במחסנית. המוסברג הזה, בניגוד לרוב האקדחים במבחן הזה, לא מנסה להרשים את היורה עם תכונות חריגות, מלבד יכולת יחסית קצה לפירוק יותר עמוק מראשוני, עם שליפת הנוקר דרך פיסת הנוקר. זהו אקדח שרוכשים לשם הגנה עצמית ולא הרבה מעבר לכך. הוא לא ירשים בשיחת החברים ולא יהיה כוכב יום הירי החופשי במטווח.
ומה המשמעות של אקדח שלא מנסה להרשים? מרגישים זאת מיד בתחושת החומרים הפשוטים שמהם הוא עשוי ובמיוחד בירידה לפרטים והחשיבה הארגונומית. ידית האחיזה שלו עבה וארוכה מספיק כדי להכיל את כל האצבעות, אבל טקסטורת החספוס שעליה מתעדפת את הנראות מאשר את היעילות. ישנם משטחים מחוספסים, אבל הם מעטים, קטנים ולא במקום הנכון כדי לייצר אחיזה נכונה. כמו כן, הוא לא מציע שקע אצבע מתחת לשמורת ההדק וגם לא שקע אגודל עמוק כמו חלק ממתחריו כאן, כך שהאחיזה פה היא לבטח אחת מנקודות הטעונות שיפור בדגם זה.
גם תפעולו לא מהקלים, עם חריצי דריכה עדינים מדי על המחלק, אשר לעתים הקשו עלינו בדריכה עם ידיים רטובות מזיעה ביום חם שכזה. הכוונות גם כן בסיסיות, ברזל עם נקודות לבנות מלפנים ומאחור, תצורה שמצריכה תרגול כדי לתפוס תמונת כוונות מהירה. ההדק של המוסברג MC2c היה הכבד ביותר לתפעול במבחן זה וגם פעולתו מעט גסה, אבל הוא לא היה הגרוע שבהם מבחינת התחושה. לזכותו של אקדח זה נרשמה מהירות הירי הממוצעת הגבוהה ביותר מבין כל האקדחים במבחן זה.
מחירו של מוסברג MC2Sc: 3,600 שקל
מקום 5: מצדה סלים
המצדה סלים הוא אקדח ישראלי, כחול-לבן מתוצרת IWI. גרסת הסלים היא הקטנה שבין דגמי המצדה וכבר זמן מה שאנו ממתינים לגרסת ה'סלים-עלית' עם ארגונומיית האחיזה המשופרת, אך טרם הצלנו לקבל אחד כזה למבחן. גרסת הסלים נחשבת למוכרת וגם די נפוצה בישראל, לא רק מזכות הייצור המקומי, אלא משום שמדובר באקדח יעיל למדי.
כאשר מחזיקים בו לעומת האחרים, מתגלה קודם כל פער משקל לכיוונו – זהו האקדח הכבד ביותר במבחן זה, אבל לא בהכרח מדובר בתכונה שלילית, שכן המשקל עשוי לסייע במיתון תחושת הרתע. ידית האחיזה שלו מלבנית ודקה יחסית, אבל האחיזה בה נוחה עם מקום לכל האצבעות וגם האחיזה גבוהה ויעילה, בטח אם יש לכם כף יד קטנה יחסית. גם תפס המחסנית ועצר המחלק קלים ונוחים לשימוש. טקסטורת החספוס לעומת זאת יעלה להיות בולטת יותר לטובת עיגון האקדח בירי, וגם פירוק האקדח לשם ניקויו מורכב לעומת האחרים. אקדח זה מגיע עם כוונות ברזל מקוריות גבוהות (קדמית נקודה ואחורית שחורה) וישנה הכנה לכוונת השלכה.
מחסניות המצדה סלים מגיעות בקיבולת של 13 כדורים, שזה נתון יפה ביחס לקבוצה, אך איכות הירי מעידה על התכליתיות של אקדח זה – כדי לדרוך את המחלק צריך להפעיל כוח הרב ביותר למשיכה במבחן זה, מה שיקשה על בעלי ידיים חלשות יחסית. אפשר להתנחם בכך שעל המחלק יש חריצי דריכה עמוקים שמסייעים מעט. הירי במצדה סלים מתחיל בהדק פחות הרמוני, אשר מגיע עם מהלך ראשוני ריק ארוך למדי, עד למפגש עם קיר לא מוגדר מספיק ולו שבירה חלשה ומפתיעה משהו. גם פעולת חידוש הקשר פחות ברורה וזה אומר שצריך להשקיע באימוני ירי באקדח זה כדי לתפעל את הדק זה בצורה ראויה. פעימת הרתע שהוא מפיק מורגשת למדי, לא המצטיינת במבחן זה, אבל גם לא האלימה שבהן. אז למי האקדח הזה מתאים? לבעלי ידיים חזקות שמחפשים אקדח נוח לנשיאה, תכליתי וכמובן, הם העדפה למוצר ישראלי מקומי.
מחירו של מצדה סלים: 3,450 שקל
מקום רביעי: גלוק 43X
הגלוק 43X הוא האקדח הנפוץ ביותר בישראל ויש לנו מושג טוב מדוע זה המצב. כמעט כל דגמי המותג נהנים מתדמית החברה שמשדרת אמינות, עמידות ופשטות ואם זה מה שאתם צריכים, יש לכם פה מוצר שיתאים מאוד לדרישות. הגלוק הקטן מכניס את כל התכונות שאתם מכירים מהגדולים לאריזה קטנה, ברורה וצפויה, אבל איך הוא התמודד מול המתחרים?
כשאוחזים בו ביד, הוא מרגיש כמו כל גלוק אחר שבו ירינו, החל מזווית ידית האחיזה לעומת המחלק וגם שאר הממדים והארגונומיה, לטוב ולרע משום שאקדח זה תוכנן להתאים למכנה המשותף הרחב ביותר של היורים. בסך הכל, הסתדרנו די טוב עם התכנון הארגונומי שלו, שעזר לו להרגיש טבעי והמשך ישיר של הידיים שלנו בירי. ידית האחיזה מציעה מספיק מקום לכל האצבעות וגם ההיקף של הידית היה מצוין עבורנו. היה לנו גם קל מאוד לתפעל את תפס המחסנית וגם עצר המחלק, כך שיחד עם דריכה קלה, מדובר בכלי יריה יעיל ביותר.
אולם הוא לא מושלם ואפילו רחוק מכך, משום שידית האחיזה שלו מציעה את טקסטורת החספוס הפשוטה ביותר מכל האקדחים במבחן זה. גלוק בחרו לעשות שלו סטיפלינג (הדגשה של הפלסטיק על ידי המסה) שאמנם נמשך לכל היקף ידית האחיזה, אבל הוא רחוק מלספק. לכן אקדח זה נטה לזוז יתר על המידה בידיים שלנו ביום החם והמיוזע הזה והקשה על שמירת האחיזה לאורך זמן. דגם זה מגיע במקור עם מחסניות בקיבולת של 10 כדורים בלבד, אך לתוך שוק החלפים והשדרוגים האינסופי שלו נוספה גם מחסנית 15 כדורים מקורית, שלפחות לא מצריכה ביצוע שינויים בתפס המחסנית.
עוד בצד השלילי של האוסטרי, הוא הדק הפחות ברור ואינטואיטיבי מבחן כל האקדחים שנבחנו כאן. מהלכו ארוך, לא חלק, אפילו נמרח וגם השבירה רגע לפני הירייה לא ברור ולא נעים וגם חידוש הקשר לאחר הירייה הוא הפחות ברורים ונוחים כאן. כאילו האקדח במובהק מנסה לגרום לכם להיות מופתעים כל פעם מחדש בכל יריה. תחושת הפשטות והבסיסיות כאן נוגעת בכל נקודה בו, מהעיצוב ועד הפלסטיקה, ההדק ואפילו הכוונות. לא פלא מדוע כל כך הרבה בעלי גלוק תרים אחר שדרוגים מיד אחרי הרכישה שלו.
מחירו של גלוק 43X עומד על 3,700 שקל או 5,200 שקל לכזה עם הכנה לכוונת השלכה (MOS). מדוע כזה פער? משום שאקדחי גלוק מיובאים לא רק ביבוא ישיר מהיבואן, אלא גם ביבוא עקיף נרחב ומנעד המחירים עשוי להיות דרמטי בין המקורות.
מקום שלישי: ספרינגפילד הלקט
הספרינגפילד הלקט הוא גם אחד האקדחים הנמכרים ביותר בישראל והוא הגיע למעמד הזה בזכות ולא בחסד. הממדים שלו נוחים מאוד לנשיאה וגם הארגונומיה שלו תתאים למנעד רחב של יורים. כלומר, ידית האחיזה המלבנית שלו מאפשרת אחיזה מלאה של כף היד ולזכותו נאמר שעליו מצאנו הכי הרבה נקודות מחוספסות למגע. לא רק בהיקף המלא של ידית האחיזה, אלא גם בחלקה העליון לכיוון המחלק ואף חספוס על קדמת גוף האקדח לטובת האצבע של היד התומכת. שקע האצבע מתחת לשמורת ההדק ושקע האגודל גם מפשרים אחיזה גבוהה יחסית, מה שאמור לסייע בזמן הירי. ההלקט מציע כוונות ברזל מקוריות שאנחנו אוהבים באופן אישי עם U אחורי ונקודה קדמית וכן הכנה לכוונת השלכה.
דריכת ההלקט אינה מהקלות שבמבחן זה, משום שהוא משתמש בקפיץ חזק יחסית וגם לא מצאנו בו שפע של חריצי אחיזה. כן מצאנו תפס מחסנית קל לשימוש אבל גם עצר מחלק שמוקם קרוב מדי לאגודל, ממדיו קטנים ותפעולו קשה מאוד – כאילו היצרן רומז לנו שמעדיף שלא נשתמש בו.
כשעוברים לירי, מגלים הדק צפוי למדי מבחינת כל פעולה – המהלך הראשוני, המפגש עם הקיר וגם השבירה, היו באורך, בתחושה ובמשקל בינוניים וזה בסדר גמור, בעיקר משום ששום דבר בו לא הפתיע לרעה. מה שקן הקשה עלינו בירי בו הייתה פעימת הרתע וזאת הערנו לדגם זה בכל מפגש שערכנו עמו וחיזוק לכך קיבלנו כשירינו בו בגרסתו שמיועדת לכדורי 9×17. פעימת הרתע פה היא ללא ספק המוחשית ביותר מבין כל האקדחים שנבחנו. האקדח בועט וכועס בירי, מעט מקשה על החזרה לתמונת המטרות וביצוע ירי מדויק שוב ושוב.
מחירו של ספרינגפילד הלקט עומד על 3,800 שקל
מקום שני: סיג-סאואר P365X
ה-P365 של סיג סאואר עורר מהפכה שלמה בקבוצת הסאב-קומפקטיים כאשר הושק בעולם ובמשך שנתיים ברציפות היה האקדח הנמכר ביותר בארה"ב. אקדח זה המחיש עד כמה חבילת הירי יכולה להשתפר כאשר היצרן חושב על הלקוח שלו ולא רק על עצמו וכאן סיג נתנה לנו ארגונומיה שמצד אחד הפכה את אקדח זה לכמעט בלתי מורגש בנשיאה על הגוף, לנוח יחסית לאחיזה וירי וכמובן עם קיבולת של 12 כדורים בפלטפורמה קטנה כל כך. גרסת ה-X שנבחנה אף משפרת מעט את הארגונומיה עם ידית אחיזה מעט ארוכה יותר (12.2 ס"מ לעומת 10.9 ס"מ.
גם היום, שנים לא מעטות אחרי שנוצר, ה-P365X עדיין ממשיך ליהנות מביקוש כחדש והמבחן שלנו מראה שגם יש סיבה טובה לכך. אקדח זה מיועד במובהק לבעלי כפות ידיים קטנות, אבל הוא יחזיר ארגונומיה טובה מאוד שמאפשרת אחיזה גבוהה מאוד, על גבי ידית אחיזה דקיקה ונעימה (טקסטורת החספוס עדינה מאוד, עד עדינה מדי), מיקום נכון להדק וכוונות ברזל מקוריות יעילות למדי.
עם זאת, היינו שמחים למצוא בו חריצי דריכה מעט מודגשים יותר שיסייעו להתמודד עם משקל המשיכה הכבד יחסית של המחלק וגם הדק יעיל יותר. ההדק של ה-P365 שמשותף לכל הדגמים במשפחה מציע מהלך ארוך למדי בכל ממד. החל מהמהלך הראשוני הריק, דרך שבירת הקיר הנמרחת מדי וגם בחידוש הקשר. זה בהחלט הולם אקדח להגנה עצמית, אבל לטובת הדיוק והיכולת לשמור על יעילות עם אקדח קטן שכזה, אפשר היה לשדרג פה את מערכת ההדק לתחושתית יותר. פעימת הרתע מוחשית, קיימת ומורגשת, אבל היא בהחלט בגדר המצופה מאקדח קטן כל כך עם קנה קצר כל כך והיא לבטח לא מהמוחשיות יותר במבחן זה.
במקום הראשון: סמית' אנד ווסון שילד פלוס
אחרון חביב, או בעצם, ראשון חביב הוא השילד פלוס של סמית' אנד ווסון. גם את דגם זה פגשנו כבר במספר הזדמנויות בעבר ובכל אחת מהן הוא הרשים אותנו בחבילה שהוא מציע, אבל רק כאשר העמדנו אותו מול רוב מתחריו, התברר לנו עד כמה החבילה הזו ממקמת אותו גבוה מעליהם. זה מתחיל כבר במבחן הוויזואלי, שבו הסמית' נראה מופקד ואיכותי מהאחרים, כאילו שייך לקטגורית מחיר גבוה מכולם. הגימור שלו נאה ועמיד, הפולימר שממנו בנוי חלק ניכר מגופו מרגיש מחוספס ואיכותי ויש שפע של פרטים קטנים שעושים הבדל גדול. כמו למשל חריצי הדריכה האחוריים שמתגברים ככל שנעים לאורך חלקו האחורי, או ידית האחיזה עם החספוס הנאה והיעיל לכל היקפו, הכוונות המקוריות וההכנה לכוונת ההשלכה. דגם זה מגיע עם מחסניות בקיבולת של 10 ו-13 כדורים וניתן גם לרכוש מחסנית בקיבולת של 15 כדורים.
כשאוחזים את השילד פלוס ביד, מגלים ידית אחיזה צרה, אבל עם היקף גדול, מה שמסייע להתאמה גם לכפות ידיים קטנות וגם לגדולות ועדיין משאיר שפע של שטח מגע גם עם היד האוחזת. אנדרקאט בינוני ושקע אגודל עמוק מסייעים לאחוז בו גבוה ככל הניתן ובעיקר לאחוז בו חזק. משקל הדריכה של המחלק היה בדיוק באמצע, אבל ההדק שלו היה הקל והתחושתי ביותר מבין כל האקדחים שנבחנו כאן. מהלכו הראשוני היה קצר יחסית, עד למפגש עם קיר ברור, השבירה קלה ומדויקת וגם חידוש הקשר מבוצע בצורה מאוד מדויקת ותואמת.
פעימת הרתע מוחשית, אבל לא בועטת או מאיימת כמו של חלק ניכר מהאקדחים הנבחנים פה. ובשילוב של כל תכונות אלה, הסמית' אנד ווסון שילד פלוס התגלה כאקדח שהציע פה את איכות הירי הגבוהה ביותר. מה אין לאקדח הזה? מסילת אביזרים מלפנים והיינו משפרים גם את פעולת עצר המחלק, אבל זה "מחיר" שאנחנו מוכנים לשלם אם התמורה היא איכויות ירי טובות כל כך. כל תכונות אלה הביאו אותנו לבחור בשילד פלוס כמועדף שלנו במבחן זה.
מחירו של הסמית' אנד ווסון שילד פלוס עומד על 3,700 שקל, משמע הוא גם זול מחלק מהמתחרים כאן.
יעילות הירי: כולם תת קוליים
במבחן זה שילבנו גם את הכרונוגרף למדידת מהירות הקליעים שיוצאים מאקדחים אלה שנבדלים זה מזה גם באורך הקנים. על האקדחים נבחנו זה אחר זה בתנאים זהים וכולם עם תחמושת ATS זהה לגמרי במשקל של 124 גריין. מעבר להבדלים בין האקדחים שיצרו המחשה כמעט מושלמת בין אורכי הקנים ומהירויות הקליעים, גילינו כי כל האקדחים הנבחנים לא הצליחו לעבור את מהירות הקול (343 מטר לשניה או 1,125.3 רגל לשניה) עם כדורי ה-124 גריין. היחיד שהתקרב לכך והיה המהיר מכולם, המוסברג MC2c הודות לקנה ה-3.4 אינץ' בו הוא מצויד, אך כאמור גם הוא לא עמד ברף זה. מנגד, ההלקט, למרות שמצויד בקנה באורך 3 אינץ' בלבד (הקצר ביותר במבחן זה, מלבד הבודיגארד), היה מהיר יותר בממוצע מהסיג-סאואר P365 והסמית' אנד ווסון שילד פלוס. ומה זה אומר עבורכם? שיש לתת חשיבות לבחירת התחמושת באקדחים אלה, בטח כאשר מדובר בקליעי הולופוניט אשר זקוקים למהירות מינימלית כדי להיפתח באופן יעיל.
וזה המקום גם לדבר על האורח שלנו, שכן הוא אפשר לנו לעמוד על ההבדלים בין מהירויות קליעי ה-9×17 לעומת ה-9×19 וכאן נחשף הבדל ממשי. אלו של הבודיגארד 2.0 נעו לכיוון המטרה במהירות איטית למדי של 277.2 מטר לשניה או 909.4 רגל לשניה בלבד, פער של 21.3 מטר לשניה או 70.1 רגל לשניה מהקליע האיטי ביותר כאן (סיג P365) ועד כדי 40.6 מטר לשניה או 133.2 רגל לשניה לעומת האקדח המהיר ביותר כאן וזה כבר הפרש משמעותי מאוד.
| מידה | סיג P365 | שילד פלוס | הלקט | 43X | מוסברג | מצדה | סמית בודיגארד 2 |
| קנה אינץ'
(ס"מ) |
3.1 (7.8) |
3.1
(7.8) |
3
(7.6) |
3.4
(8.6) |
3.4
(8.6) |
3.4
(8.6) |
2.75
(7.0 ס"מ) |
| מהירות קליע במטר לשניה
(FPS) |
298.5
(979.3) |
304
(997.3) |
307
(1,007.2) |
308.4
(1,011.8) |
317.8
(1,042.6) |
312.8
(1,026.2) |
277.2
(909.4) |
שתפו את הכתבה:
אתן כבר לא צריכות להתפשר בלבוש או למצוא פתרונות חלקיים לנשיאת האקדח. VALOR משיקים תיקים ייעודיים לחמושות. ומה עם הגברים? בקרוב
חמוש, ניקית את הנשק שלך? KIRO ישראל החלה לייבא ולשוק את מוצרי הסיכה והניקוי המובילים של SLIP 2000 המבטיחים ניקוי מקצועי וסיכוך מושלם
אנשי חטיבת ה-Performance Center של Smith & Wesson לקחו את ה-Shield X המצליח והוסיפו לו מפצה רתע. האם תוספת של 500 שקלים הופכת אותו לסטרייקר הקומפקטי המוביל בסגמנט?
אתן כבר לא צריכות להתפשר בלבוש או למצוא פתרונות חלקיים לנשיאת האקדח. VALOR משיקים תיקים ייעודיים לחמושות. ומה עם הגברים? בקרוב
חמוש, ניקית את הנשק שלך? KIRO ישראל החלה לייבא ולשוק את מוצרי הסיכה והניקוי המובילים של SLIP 2000 המבטיחים ניקוי מקצועי וסיכוך מושלם
אנשי חטיבת ה-Performance Center של Smith & Wesson לקחו את ה-Shield X המצליח והוסיפו לו מפצה רתע. האם תוספת של 500 שקלים הופכת אותו לסטרייקר
43 תגובות
חבל שלא נבדק הספרינגפילד אשלון מסקרן אותי לדעת כיצד הייתם מדרגים אותו
האשלון הוא שלב אחד למעלה בגודל – קומפקט. אלה סאב-קומפקט, קטנים יותר.
כי הוא לא בקטגוריה של סאב קומפקט, הוא מגיע בדגמי קומפקט או פול סייז
הייתי שמח לשמוע חוות דעת על גלוק 26
גלוק 26 זה האקדח !!!
יש שילד האקדח הטוב ביותר בעולם
כתבה מעולה, מקיפה ומסכמת באופן מושלם עבור קוראים שמחפשים אקדח קומפקטי. תודה קובי.
כתבה נהדרת על נושא מאוד מעניין, שאפו על הכתיבה העניינית, מחכה לכתבת ההמשך על סדרת הקומפקט, ספוילר: לדעתי האשלון יוביל בה…
כתבה נהדרת על נושא מאוד מעניין, שאפו על הכתיבה העניינית, גם אני מחכה לכתבת ההמשך על סדרת הקומפקט, ספוילר: לדעתי הוולטאר F יוביל בה…
הייתי מציע להכניס למבחן את הturus g3c
יכול להתברג בקלות בין הגלוק להלקט,
גם שכחתם לציין נקודות תורפה של כל אקדח , הצלפה בגלוק , מחסניות הדוקות מדי בסמית כאשר חדש, מחיר גבוה של הסיג …. הדברים הקטנים חשובים לא פחות
בדיוק! חבל שבארץ פחות מעריכים אותו. עבר איתי גם עזה וגם לבנון, כלי שאני הכי לא מוכן להחליף.
רק לשים כוויות טריטיום זוהרות.
איך לדעתכם יכנס פה השאדו cr920?
איך cc9 של הקלר?
הכתבה מרתקת!
תודה!
מבחן ל-CC9
https://israelballistics.com/%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%9f-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%a8-%d7%90%d7%a0%d7%93-%d7%a7%d7%95%d7%9a-cc9-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9/
יש לכם טעות
ספרינגפילד הלקט מגיע עם 3 מחסניות
בערכה . 11,13,15
כתבה מעניינת,
מעניין איך היה מדורג ההלקט פרו
ההלקט PRO הוא ברמת גודל אחת מעל, קומפקט
סקירה מצויינת ומקצועית. הבדיקה הבאליסטית בסוף היא תוספת מבורכת וחשובה מאד. יישר כח גדול! באשר לתוצאות – הן צפויות ומדויקות. השילד בהחלט הקומפקטי הטוב ביותר. את הבודיגרד הייתי מאד שמח לקבל כנשק שני לגיבוי. אבל בארץ, כאשר יש לנו את ה"זכות" לשאת רק נשק אחד הוא פחות רלוונטי. חסר לי מאד הזיג XMACRO והשילד עם הקומפנסאטור המובנה. הם טיפה גדולים וכבדים יותר אבל ההבדלים בירי עצומים. אם באקדחים גדולים זה בונוס שמשפר את חויית הירי באקדחים הקטנים והקופצניים זה יכול להיות גיים-צ'נג'ר קריטי ממש.
והערה אישית לגבי ה 365 – היה אחד כזה לאשתי וגם לחבר טוב. נשק לא רע בהחלט. הבעיה ששניהם החלידו כמו מסמרים ישנים אחרי כמה שנים. זו בעיה ידוע בזיגים. צריך לקחת את זה בחשבון בזמן הקניה (בפרט בנשק יד 2)
האקס מקרו הוא ברמת גודל אחת מעל, קומפקט
לא מדויק. הקופקט של זיג זו סדרת ה 320. ה-XMACRO שייך לסדרת ה 365 ומבוסס על הפלטפורמה שלו לכן הוא עדיין נחשב בקטגוריה של הסאב (אל אף שבפועל הוא איפשהו בין-לבין…).
לא מדויק חבר. גם הפיוז הוא משפחת ה-365 והוא לא קומפקט. זו משפחה גדולה עם המון תצורות, כך שבין ה-365 הסאב-קומפקט, יש לך 365X, 365XL ואז את האקס מקרו (קומפקט) ואת הפיוז שהוא כבר כמעט פול-סייז.
הכל שאלה של איך אתה מגדיר את הקטגוריה. לפי העובי (1.1 אינצ') הוא שייך לסאב-קומפאקט. לפי אורך הקנה כנ"ל (3.1-3.7). הדבר היחיד בו שניתן לשיך לקטגורית הקומפקט זה גודל הגריפ. כך שבפועל הוא כמו שאמרתי – בין לבין.
הפיוז הוא בכלל שעטנז מוזר – עובי של סאב וגוף וגריפ שמתקרב לפול-סייז.
קובי תודה על כתיבה ויצירה מרתקת.
חייב לשאול מה אתה אומר על כל הרשימה הזאת מבחינת בלאי (כגון השמועות על חלודה בp365)
זה יהיה לא מקצועי מצדי לדבר על בלאי, כי במבחן שכזה, לא ניתן לחוות בלאי. אלא רק לאורך המון זמן. כל האקדחים האלה הם אקדחי מטווח שירו עשרות אלפי כדורים וכולם תפקדו מצוין. לי באופן פרטי לפני הבול הנוכחי, היה סיג אקס מקרו שנתיים ולא היה שום שמץ של חלודה.
מה עם טארוס gx4?
הסברתי בכתבה שלא ניתן לרכז את כל הכלים באותו המקום והזמן, אלא בחרנו את המטווח שבו ניתן היה לרכז כמה שיותר מהם. טריגר לא מחזיקים טאורוסים, אז לא ניתן היה. הייתי מאוד שמח שיהיה שם.
ל p365 יש חיסרון שאי אפשרמלחבר פין לשרוך אבטחה
אני עם הבדיגרד סמיט אקדח מעולה .
לפני היית עם מוסטנג קולט באותו הגודל אבל פחות נוח לאחיזה ויותר כבד .
למי שמחפש אקדח קטן זה אחד הטובים .
ניסיתי מספר אקדחים גם הגלוק הרגיש טוב ואפילו טוב יותר ביד אבל הגודל שלו היה גדול יותר .
הייתי שמח למבחן דומה גם לקטגוריה שלמעלה – הקומפקט.
עובד על זה
מצויין. נמתין בסבלנות.
למצדה סלים יש גם מחסנית 17 של היריחו שמתאימה לו.
כמו כן עצר המחלק שלו נוח לתפעול גם ביד 1 לעומת גלוק או הלקט שאני מכיר.
המחסנית הריקה יוצאת בלחיצה על תפס המחסנית ללא "ניעור" של האקדח.
הכוונות הגבוהות מאפשרות שימוש בכוונות ברזל גם אם נגמרת הסוללה באופטיקה.
כמו כן המחיר שלו זול יותר בגלל יצור מקומי ישראלי.
זה אקדח נוח לנשיאה יום יומית ואני עובד פיזית ולא מרגיש אותו. בנרתיק חיצוני כמובן.
יש לו עוד פיצר שמכניסים מחסנית ונותנים לה מכה עצר המחלק משתחרר ואפשר לגשת ישר ליירי…תנסו בלי אצבע בשמורת ההדק.
בקיצור אני אהבתי.
למצדה סלים (לפחות בגירסא הישראלית)
יש כוונות לילה כסטנדרט (ולא כוונות שחורות)
יש מחסניות 13 ו17 כדור מקוריות + תאימות מושלמת למחסניות יריחו ו cz + מחסניות גנריות
מ 10 ועד 19 כדורים
אופציה להחלפת גוף האקדח ו/או להחלפת הגוף למצדה עילית ללא שינוי ברישום האקדח / רישיון
אחריות מקיפה
הייתי שמחה להתייחסות לרתע של כל אחד מן הדגמים שנבחנו
יש גם את הטאורוס gx4, שלדעתי לא נופל פה מאף אקדח… אני לא איש מקצוע , זו רק דעה אישית ,אחרי שיריתי פה בחלק מהדגמים לפני שרכשתי..
בחרתי בו ליומיום כאדם רגיל ולא ללוחמת על או מה יגידו החבר'ה, אגב גם לא מבעיה תקציבית.. הרגיש לי הכי טוב ונכון ובעיקר תמורה לכסף🙏
תודה על כתבה מצויינת
אישית זה בדיוק בזמן, לקראת החלפה.
אבל חסר לי התייחסות לשמאליים והתאמה של האקדחים לאוכלוסיה גדולה.
יש לי שילד פלוס ויש בו המון חסרונות לעומת המתחרים.
מנגנון הצר המחלק הוא חיסרון מאוד משמעותי שציינתם באופן שולי. המנגנון קשה לתפעול, מחוספס, לעיתים בכלל לא עובד.
הזרקורים של הכוונות הפסיקו לזהור אחרי בערך חודש. החלפתי. שוב פעם הפסיקו. מעצבן.
היי,
היה חסר לי במבחן ה CZ P10S.
מה דעתכם?
ה P10C הוא לעניות דעתי אחד מהאקדחים הקומפקטים הטובים בארץ וודאי המשתלם ביותר. אמינות אבסולוטית (לא פחות [אם לא יותר…] מהגלוק), הדק אחד מהטובים ביותר בקטגוריה וארגונומיה מעולה. והדובדבן שבקצפת – מחיר רכישה זול במיוחד.
הבעיה שהוא שייך לקטגוריה מעל – Compact…
מחילה על התגובה החפוזה בחוסר תשומת לב🫣. אתה דיברתה על ה p10s ואני עניתי על ה p10c. ה p10s הוא אכן הסאבקומפאקטי במשפחת ה p10. גם אני הייתי מאד שמח לראות אותו במבחן הנ"ל (או בכלל). אם הוא כמו אחיו הגדול, אז השילד-פלוס המנצח (שביו אקדח מצוין בפני עצמו) בהחלט יכול היה להיות מאותגר באופן רציני.
יש את ה 10s..
הייתי בלהב היום בירי חפשי (ותודה לקובי על התרגילים שהופכים את זה מסתם חוויה ו"שחרור אגרסיות" לאימון רציני) וראיתי דבר מעניין מאד שלענ"ד מייצג מדגמית באופן די מדויק את הלך שוק החמושים בארץ היום:
א. מתוך 11 יורים 9 היו עם אקדחים סאב-קומפאקטיים (חוץ ממני ואשתי שהיינו עם הבולים ועוד מישהו שהיה עם סמיט m&p2)
ב. מתוך הסאבקומפאקטים 5 מתוך 8(!) היו עם גלוק 43x ורק 2 עם Helcat ועוד אחד עם שילד פלוס- מה שמעיד באופן ברור על "תופעת העדר" -שליטת שוק של אקדח נחות יחסית שמחירו בצד היקר יותר של הסקאלה.
מקווה שהמבחן של קובי יפתח לאנשים מעט את הפרספקטיבות…
כתבה מעולה, הייתי מוסיף גלוק 26 לסקר וגם הייתי מציין שבאקדחי זיג 365 קיימת בעיה בקפיץ ההדק אשר מתקלקל אחרי כ2500 כדורי(לחיצות) בלבד ודורש החלפה מיידית כי זה משבית את הכלי. לכן מומלץ להחליפו כל 2000 כדורים באופן יזום. תופעה מוכרת בארה"ב ואנשים פשוט מחזיקים קפיץ נוסף בבית.