האם לאור השינויים ברכש של צה"ל והפסקת רכישת התבור\מיקרו-תבור, יגרמו לכם לזנוח את פלטפורמת ה'בולפאפ' ולהישאר מבוססים על פלטפורמת ה-AR15 כמו ה'ערד' או שיש לכם תוכניות להמשך פיתוח משפחת התבור והפלטפורמה בכללותה?

פלטפורמת הבולפאפ, ובפרט המיקרו תבור, רחוקה מלהיעלם, המיקרו תבור הוא רובה הבולפאפ המבצעי הנמכר ביותר בעולם. לצד זאת, אנו מציעים סל פתרונות רחב ומספקים מענה מדויק לצרכים המשתנים של לקוחות בישראל ובעולם.

במקרים רבים הדרישה לפלטפורמה נובעת מהעדפה אישית של היחידה הלוחמת או הגוף הרוכש בין אם זה נשק בפלטפורמת הבולפאפ או נשק בתצורת AR15 כדוגמת רובה הערד 5 שהוא אחד הרובים המדויקים והאמינים שקיימים כיום בשוק בפלטפורמה זו. הנשק נמצא בשירות יחידת הימ"מ ויחידות מיוחדות נוספות בארץ ובעולם.

רובה הבולפאפ, מנותב בצה"ל ליחידות הזקוקות לנשק קומפקטי, קצר ואמין, מבלי להתפשר על ביצועים מבצעיים ולפני מספר שבועות השלמנו אספקה נוספת של אלפי רובי מיקרו תבור לצה״ל.

בין אם מהשפעה של רכש מכספי סיוע או שיקולים אחרים מצד משרד הביטחון, איך משפיעה עליכם כניסה של מותגים זרים כמו סיג-סאואר ליחידות צה"ל? האם משרד הביטחון עדיין מעניק קדימות ליצרניות מקומיות? איך אתה כמנכ"ל IWI פועל כדי להוכיח שהנשק הכחול-לבן הוא עדיין הבחירה הטכנולוגית והמבצעית הטובה ביותר?

צה״ל, כמו כל ארגון ביטחוני מתקדם, בוחן כל הזמן פתרונות שונים מקומיים ובינלאומיים מתוך מטרה לבחור את הכלים הטובים ביותר למשימה. כניסה של מותגים זרים היא חלק מסביבה תחרותית, ואנחנו רואים באתגר את ההזדמנות.

כחברה ישראלית, היתרון שלנו הוא לא רק במוצר שלנו, אלא ביכולת לעבוד בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם צה״ל וגופי הביטחון. העובדה שאנחנו מפתחים ומייצרים בישראל מאפשרת לנו גמישות, זמינות ותגובה מהירה שאין לה תחליף, ולתת מענה גם לדרישות מיוחדות וייעודיות בזמן מלחמה ובלוחות זמנים שנחשבו בעבר לבלתי אפשריים כמו הימים הראשונים לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" שבהם פתחנו את שערי החברה ואת שערי מפרולייט, הסטנו ציוד שיועד ללקוחות זרים לטובת כוחות הביטחון (הכל כמובן בכפוף לאישורים של משרד הביטחון) וזאת במקביל לייצור ללקוחות זרים והכל תחת אש.

מעבר לזה, קיים גם רובד ערכי עמוק, שכל אזרח ישראלי מכיר את המוצרים שלנו מקרוב שכל אחד מהם הפך למותג מוכר וידוע: העוזי, הגליל, הנגב, הערד, אקדחי היריחו והמצדה. העובדים שלנו הם חלק מהחברה הישראלית, רבים מהם משרתים במילואים, בני/בנות זוגם וילדיהם משרתים בצה״ל. הם אלו שמשתמשים במוצרים שאנחנו מפתחים ומייצרים וזה מייצר מחויבות אחרת אצל העובדים והעובדות שלנו.

מוצרינו הם המוצרים היחידים שמתוכננים בישראל באופן מלא בפיתוח ייחודי ומעולה ומיוצרים בידי בוגרי היחידות הקרביות של צה"ל המכירים בהיכרות בלתי אמצעית את סביבת הלחימה שלנו. אנחנו בטוחים מאוד במוצרים שלנו וביכולות שלנו וממשיכים להשקיע בטכנולוגיה, בפיתוח ובחדשנות כדי להבטיח שהנשק כחול-לבן יישאר בחזית גם מבחינה מבצעית וגם מבחינה טכנולוגית.

לפי השיח שאנו שומעים בארה"ב, ה-ZION15 וה-Galil ACE מצליחים יחסית גם מבחינה מספרית וגם מבחינת תדמית וביקורות לעומת יצרניות מקומיות נחשבות. האם הפניה הזו לקהל האזרחי הגדול בארה"ב עם דגמים אלה משפיעה על הפיתוחים של כלי נשק ייעודיים לכוחות הבטחון? האם השוק האזרחי משמש כ"מעבדת ניסוי" עבורכם או בעצם, להיפך?

ההצלחה האדירה של ה-ZION15 וה-Galil ACE בשוק האזרחי בארה"ב מגיעה קודם כל מהעובדה שהם נושאים את ה-DNA של IWI והתהליך אצלנו עובד כמעט בכל המקרים בצורה הפוכה ומאוד מדויקת. השוק המבצעי והצבאי הוא "מעבדת הניסוי" הכי קשוחה והכי אמיתית שיש לנו. האזרח האמריקאי הוא צרכן נשק מאוד מתוחכם והוא מחפש בדיוק את אותה אמינות, עמידות וביצועים שלוחם קומנדו דורש בשדה הקרב.

באמצעות IWI US מיוצרים מדי שנה מאות אלפי כלי נשק בארה״ב, ולאחרונה הושק גם מפעל חדש בטנסי שמרחיב את יכולות הייצור. רוב המוצרים שלנו מושקים תחילה בישראל ולאחר מכן בארה״ב כמו התבור והמיקרו תבור, אך ישנם גם מקרים הפוכים, שבהם בחרנו להשיק מוצרים, כמו אקדח מצדה סלים עלית, קודם בארה״ב ורק לאחר מכן בישראל.

אנחנו בעצם מביאים את הניסיון שנצבר בשדה הקרב ובמבצעים הכי מורכבים אל הצרכן האזרחי, וזה מה שנותן למוצרים שלנו מוניטין של איכות וביצועים מוכחים. הפיתוחים המבצעיים שלנו עבור כוחות הביטחון הם אלו שמכתיבים את הסטנדרט הטכנולוגי הגבוה. המעבר לשוק האזרחי הוא פשוט הביטוי להצלחה של אותם פיתוחים בסביבה תחרותית.

IWI תחת ניהולך רשמה הצלחות גדולות במכרזים בהודו, ברזיל וכו'. מה האתגר הגדול ביותר בלשכנע צבא זר להעדיף טכנולוגיה ישראלית על פני יצרניות מקומיות שלהן?

האתגר המרכזי בשווקים בינלאומיים הוא לא רק טכנולוגי. מדובר בשילוב של שיקולים מבצעיים, תעשייתיים ולעיתים גם לאומיים. מדינות רבות מעדיפות באופן טבעי לתמוך בתעשייה המקומית שלהן, וזה שיקול לגיטימי שאנחנו מכירים ומכבדים.

במקום להתחרות רק על בסיס הצהרות, אנחנו מגיעים עם ניסיון מצטבר של עשרות שנים ומוצרים שהם מוכחים מבצעית, בשטח ובתנאים המורכבים ביותר. זהו יתרון משמעותי כי בסופו של דבר, גופים ביטחוניים מחפשים אמינות, ביצועים ויכולת עבודה לאורך זמן.

בנוסף, אנחנו מביאים איתנו גישה של שותפות והתאמה לצרכים המדויקים של הלקוח, גמישות בפיתוח ושיתוף פעולה תעשייתי כשנדרש, גב כלכלי חזק ושירות צמוד. השילוב הזה בין איכות, ניסיון ו-Combat Proven הוא זה שמאפשר לנו להתחרות בהצלחה גם מול יצרנים מקומיים בשווקים גדולים ומורכבים. בסופו של דבר, כשלקוח בוחן את התמונה הכוללת הוא מבין שהוא מקבל לא רק מוצר, אלא פתרון מוכח, אמין ומבוסס ניסיון.

האם למצב הבטחוני בישראל יש השפעה חיובית או שלילית על הפעילות? מחד, התדמית של ישראל אינה מהטובות כרגע, אך כמו שמקובל לומר, אין הזדמנות כמו מלחמה כדי את היעילות של הנשק שלך. בעולם מירוצי המכוניות כהקבלה, הייתה מקובלת ההנחה ש – Win races on Sunday, sell cars on Monday.

המצב הביטחוני מדגיש את החשיבות של נשקים אמינים שעובדים כשצריך אותם. אנחנו לא רואים במלחמה "הזדמנות", אלא אחריות כבדה לספק את המענה הטוב ביותר להגנה על הבית. התיוג "Combat Proven" הוא אינו סיסמה שיווקית, אלא עובדה, כשהמערכות שלנו פועלות בהצלחה בתנאים הקיצוניים ביותר, העולם מבין את הערך שלהן. בעוד שישנם אתגרים במישור המדיני שנובעים מהגיאופוליטיקה של מדינת ישראל ואנו משתדלים לעשות את הטוב ביותר שאנו יכולים בהקשר הזה, היכולת להוכיח יעילות מבצעית בזמן אמת בונה אמון עמוק וארוך טווח עם לקוחותינו הגלובליים.

מה שהחל בצורה משמעותית במלחמת אוקראינה-רוסיה וזלג גם לחרבות ברזל ולקרבות בימים אלה בלבנון, שני הצדדים מעמיקים את השימוש ברחפנים והם הפכו לאיום הדדי מרכזי בזירת הלחימה. איזה פתרונות IWI מציעה היום ללוחם החי"ר כדי להתמודד עם איומים כאלה מבלי להזדקק למערכות הגנה אווירית יקרות?

איום הרחפנים הגדיר מחדש את שדה הקרב ואנו פיתחנו פתרון שהוא אמין זאת באמצעות שיפור דיוק הירי של לוחם החי"ר הבודד. במקום להסתמך רק על מערכות הגנה אווירית מסורבלות ויקרות, הפתרון שלנו הופך את הנשק האישי של הלוחם, לנשק המיירט רחפנים ולכלי הגנה אווירית טקטי לכל דבר.

המפתח נמצא במערכת ה-'ARBEL' שלנו. כשהיא משולבת עם כוונות אופטיות מתקדמות של מפרולייט, היא מאפשרת לכל לוחם בצוות לנטרל רחפנים בתנועה. השילוב של טכנולוגיה ממוחשבת בתוך הנשק הקל מאפשרת ללוחמי החי"ר לסגור מעגלי פגיעה מול איומים אוויריים קטנים ומהירים בצורה עצמאית לגמרי. פתרון שמשנה את מאזן הכוחות מול איומי הכטבמ"ים והרחפנים בזמן אמת בשטח.

האם יש ל-IWI כיצרנית נשק מובילה, כוונה להיכנס גם לתחום הייצור של רחפנים קרביים ורחפני סיוע או לרכוש חברות ישראליות קיימות?

עם התפתחויות שחלות בשוק, החברה בוחנת את צעדיה בנושא ותשמח לעדכן על התפתחויות עסקיות כשאלה יבשילו.

ייצור נשק דורש מיומנות שנרכשת לאורך עשרות שנים. ברטה למשל חגגה 500 שנים להיווסדה ועוד יצרניות אמריקניות רבות נהנות מהיסטוריה של מאות ועשרות שנים, לעומת יצרניות נשק חדשות שמצליחות מאוד. האם הוותק בייצור עדיין משחק תפקיד בתקופתנו? איך IWI מצליחה לייצר שימור הידע שנצבר? האם ישנו דור חדש של מתכננים שרואים בתחום הנשק כתעשיה מושכת מספיק מבחינת תעסוקה?

הוותק בתעשייה הזו הוא נכס אדיר ומנוף לחדשנות ולא מחסום. ב-IWI אנחנו משמרים ידע של עשרות שנים דרך חניכה והדרכה צמודה בין דורות של חרשי נשק ומהנדסים ותיקים לבין הכוחות הצעירים שנכנסים לחברה. צעירים מוכשרים מאוד יוצאי יחידות טכנולוגיות ומהנדסים מתחומי האלקטרוניקה והתוכנה שרואים בנשק המודרני פלטפורמת הייטק לכל דבר יחד עם עשייה ערכית לביסוס הבטחון הלאומי. עבורם, האתגר של פיתוח מקלע מתקדם או מערכת ירי חכמה הוא לא פחות מרתק מפיתוח של אפליקציה מורכבת או שבב חדשני.

פיתוח נשק שהינה מערכת קטנת ממדים עם אתגרי שרידות קשים, דורש יכולות הנדסיות וחשיבה יצירתית מעולות. השילוב הזה, בין הניסיון ההנדסי המצטבר של הוותיקים לבין התעוזה והחשיבה פורצת הדרך של הצעירים, הוא הסוד שמאפשר לנו להתחרות בהצלחה מול יצרניות עם היסטוריה של מאות שנים ולהוביל בחדשנות טכנולוגית.

אם נביט קדימה, לאיזה כיוונים טכניים ו/או טכנולוגים יפנה עולם הנשק הצבאי והאזרחי? איפה יראו IWI ומוצריה בשנת ה-86 למדינה?

העתיד של הנשק הקל הולך לכיוון מערכות קלות, חכמות ומחוברות, בעלות חתימה מופחתת, המשתלבות באופן מלא בשדה קרב דיגיטלי. הנשק האישי כבר לא יהיה כלי מבודד, אלא חלק מרשת נתונים רחבה, עם יכולות בינה מלאכותית שיסייעו ללוחם בזיהוי מטרות, ניהול תחמושת וקבלת החלטות מהירה תחת אש. במקביל נראה מעבר לחומרים מתקדמים וקלים במיוחד, מערכות אנרגיה חכמות ואינטגרציה מלאה בין פלטפורמת הירי, האופטיקה, בקרת האש והפחתת רעש ורתע, לצד מגמות של מודולריות וארגונומיה בעולם האזרחי.

במבט לשנת ה־86 למדינת ישראל, IWI שואפת להיות הרבה מעבר ליצרנית נשק קל – מובילה עולמית במערכות לחימה חכמות, המספקת ללוחם מעטפת מלאה סביב הכלי. המוצרים יהיו אינטואיטיביים, מחוברים ומתקדמים יותר, תוך שמירה בלתי מתפשרת על הערכים שמובילים אותנו: אמינות, פשטות וייצור ישראלי, במטרה להבטיח את ביטחון המדינה והגנה על חיי הלוחמים.

האם למשל נראה נשק אוטונומי, או שהקשר האנושי הישיר בין עין-אצבע-ומטרה יישאר העיקר?

העולם הביטחוני נמצא בתהליך מתמשך של התקדמות טכנולוגית, ואנחנו רואים כניסה של יכולות חדשות שמרחיבות את גבולות מה שהיה אפשרי עד היום. השנים האחרונות והתמורות בשדה הקרב גם מסייעות בהגדלת הפתיחות אצל הלקוחות  שהינם שמרנים מאוד באופיים בתחום זה באימוץ פתרונות חדשניים. ישראל היא מעצמה טכנולוגיה והייטק, והיתרון הזה בא לידי ביטוי גם בתחום מערכות הלחימה ומחלחל בצורה טבעית גם לעולם הנשק הקל. הכנסת יכולות של מחשוב מתקדם ו-AI כבר אינה שאלה של עתיד, אלא מציאות שמתהווה כאן ועכשיו, אצלנו במפעל.

כחברה, אנחנו תמיד מסתכלים קדימה ומשלבים טכנולוגיות מתקדמות במוצרי העתיד שלנו, שמתפתחים כל הזמן. דוגמאות לכך כבר קיימות היום כמו מערכת ה-'ARBEL', המותאמת הן לרובים והן למקלעים וממחישה שיכולות אוטונומיות אינן רק חזון, אלא כיוון ממשי שמתפתח בצורה אחראית ומבוקרת.

איזה כלי נשק מהקטלוג של IWI לדורותיו הוא "הילד המועדף" עליך? ובאותה נשימה, איזה נשק של יצרן אחר בעולם מעורר בך הערכה מקצועית?

התשובה בגוף השאלה, אין ילד שמועדף על פני אחיו. לכל פלטפורמה יש את היתרונות שלה לתרחיש המבצעי הנדרש, כל מוצר מייצג צורך מבצעי אחר וכל אחד מהם הוא מקור לגאווה. אם בכל זאת צריך לציין משהו, אז משפחת הערד, ובפרט ה-ARAD 7, מייצגת בעיניי היטב את הדור החדש של המוצרים שלנו, שילוב של ניסיון מצטבר עם חדשנות, התאמה לצרכים מבצעיים משתנים וביצועים גבוהים. מעבר לכך, אני משתדל להסתכל פחות על ‘מוצר מועדף’ ויותר על היכולת הכוללת שלנו לפתח פתרונות שנותנים מענה אמיתי בשטח, וזה מבחינתי המדד החשוב.

לגבי יצרנים אחרים, יש הערכה מקצועית להרבה חברות בתעשייה. בסופו של דבר, זו תעשייה שמבוססת על הנדסה, ניסיון מבצעי וחדשנות, ויש שחקנים בעולם שעושים עבודה מצוינת. אנחנו לומדים מהשוק, מכבדים את המתחרים אבל נשארים מאוד ממוקדים בלהוביל בתחומים שבהם אנחנו פועלים.