
חדש: סמית'&ווסון עולה ל-10 מ"מ
יצרנית הנשק האמריקנית מעלה כיתה את ה-Carry Comp – מעכשיו גם בקליבר 10 מ"מ, עם מפצה רתע והרבה יותר כוח
// כתב:
// צילום:
שתפו את הכתבה:
כנסו והרשמו למועדון החברים של ISRAEL BALLISTICS
עקבו אחר ערוץ היוטיוב של ISRAEL BALLISTICS
מותג הנשק PSA (Palmetto State Armory) האמריקני, שבנה את שמו בארה"ב על הנגשת עולם הנשק לכל פועל, נכנס אל השוק הישראלי באמצע השנה החולפת והוא עשה את זה בצורה חכמה. מצד אחד, אקדחי PSA מבוססים, כמו רבים אחרים, על מכללי גלוק דור 3, שיבוט כפי שניתן לכנותם, אבל לא עוד העתק, אלא הקצה הימני של הסקאלה. עמוק בפנים תמצאו את המנגנון המוערך של גלוק, אבל המעטפת של כל אחד מהאקדחים שלהם הצליחה להרשים בזכות החשיבה שהושקעה בה על היורה והצרכים שלו. הארגונומיה, הידידותיות, פעולת ההדק, הכוונות, הגמישות של הפלטפורמה ומה לא. אתם תוכלו לקרוא את כל זה במבחנים שעשינו לדגמי המותג עד כה.
אלה התחילו באמצע השנה החולפת עם האקדח הקטן במשפחה, הדאגר מיקרו (שמבוסס על גלוק 43). המשיכו עד לפני שבועות אחדים שבהם לקחנו למבחן את הדגם האמצעי מבחינת הממדים והמחיר במשפחה, את ה'דאגר קומפקט', אשר מבוסס על מכללי גלוק 19 וכעת אנחנו פוגשים במטווח דני הי בחדרה את האח הגדול במשפחה, הסייבר דאגר.
זה הזמן גם להודות למטווחי דני הי שבחדרה, אשר אירחו אותנו, סגרו עבורנו את המטווח והקצו לנו את הסייבר דאגר למבחן.
האח הגדול
לא, זו לא תוכנית ריאלטי דלוחה, אלא ממש אקדח איכותי שמתייצב בקצה העליון של משפחת הסטרייקרים של PSA האמריקנית. כפי שאמרנו רק לפני כמה שורות, האח הקטן במשפחה, הדאגר מיקרו מבוסס על הגלוק 43, האח האמצעי במשפחה, הדאגר קומפקט מבוסס על גלוק 19 ואילו הסייבר דאגר שבו אנחנו אוחזים היום, מקפיץ את הממדים חצי מידה מעלה. הוא מבוסס על דגם הקרוסאובר של האוסטרים, גלוק 45 וזה אומר שמבחינת התכונות הפיזיות שלו, הוא מציע את הנוסחה המוצלחת שגם אנחנו אוהבים ומעדיפים, שבה יש מחלק קצר יחסית של גלוק 19, אבל גוף וידית אחיזה בגודל מלא שמקבילה לגלוק 17. אם נכנסים למספרים, אזי אורכו 181.6 מ"מ, גובהו 136.6 מ"מ, רוחבו 32.5 מ"מ ואלו מאפשרים קנה באורך 99 מ"מ ומשקלו לפני מחסנית וכדורים, 637 גרם בלבד.
הממדים והמשקל מציבים אותו יחסית בחלק העליון של קבוצת הקומפקטיים, אבל ההארכה של ידית האחיזה, עבורנו לפחות, מאוד מבורכת. אני בכוונה עוד לא נכנס לעניין הנראות, כי למרות שהיא בהחלט ייחודית ונאה, הארגונומיה המצוינת שלו היא זו שגרמה לנו לירות בו כל כך טוב בהמשך. עוד לפני שאוחזים בו, ניתן להבחין בפיסול השונה של ידית האחיזה שלו, שמתחיל בשקע מפרץ אגודל (Bever Tail) שנכנס עמוק לתוך גוף האקדח ומונע את נשיכת המחלק האופיינית (שתוקנה רק בדור 6 של גלוק), ובמקביל, מהעבר השני, את שקע האצבע מתחת לשמורת ההדק (UnderCut) הגבוה בהתאם. ממשיך בהבלטת טקסטורת האצבע בחזית ידית האחיזה, בחספוס המצוין של דפנות ידית האחיזה, בפתח בית מחסנית מודגש מאוד (Magwell) ומסתיים בחריצי דריכה מצוינים ובנקודות חיכוך טובות בהתאם בצדי גוף הנשק (לאצבע כשאינה יורה ולאגודל היד התומכת). כל אלה גורמים לסייבר דאגר להתמקם הצורה מאוד נעימה, נכונה ומשכנעת בתוך כפות הידיים.
אוקי, עכשיו נדבר על הפיל שבחדר – העיצוב ולפני הכל, הצביעה. שחור זה רגיל, מדברי זה מעניין אבל מתחיל להיות די נפוץ, ירוק של גלוק האנטר אדישן זה חריג ומה דעתכם על סכמת צביעת ההסוואה הזו? יפה או לא, לא ניתן להישאר אדישים אליה. אני מבטיח לכם שבמטווח וגם מחוץ לו, כולם ישאלו מה זה הדבר הזה. אלמלא הקנה המוזהב (שזועק מאוד בנראות שלו) בחריטה ספירלית, אפשר היה לחשוב שהוא יועד לכוחות הרייג'רס האמריקניים. הוא נראה מוכן לקרב, אבל לגמרי עניין של טעם – "קרבי" או "שופוני", תחליטו אתם. אם הקנה המוזהב לא עושה לכם את זה, אפשר לרכוש אותו גם עם קנה סטנדרטי.

ירי שטוח, הדק טוב
על כל פנים, בין אם אהבתם את העיצוב או לא, הירי זה מה שחשוב ואת הפרק הזה הסייבר מצליח לא רק לעבור בהצלחה אצלנו, אלא גם להיבדל מאוד ובצורה מאוד מוחשית משני אחיו. בתחילה ניתן לשער שבשל העובדה שגם הסייבר וגם הדאגר קומפקט נעזרים באותו המחלק, תכונות הירי שלהם יהיו דומות, אבל זה לא המצב. תוך חופן כדורים מבינים עד כמה שונה הסייבר מרגיש לא רק לאחיזה, אלא בשלב הירי עצמו ובכל סוגי הירי.
החירור המשמעותי על גבי המחלק משיל לא מעט גרמים של ברזל ובירי, להורדת המשקל הזה יש תועלת בתנועה מהירה למדי של המחלק. אתם יכולים לראות בסרטון הוידאו של הירי ובמיוחד בצילומי ההילוך האיטי, עד כמה קלילה הצינה ועד כמה היא נעה לאחור לפליטת הכדור המשומש וקדימה לגריפת כדור חדש. ניתן להניח שהורדת המשקל הזו תתבטא גם בעליה ברתע המורגש, אבל זה לא המצב ופעימת הרתע נבלעת כאן ביעילות, בעיקר הודות לארגונומיה שמאפשרת אחיזה עמוקה וגבוהה בגוף האקדח וכן בקרבה המצוינת של ציר קדח הקנה ליד.
PSA אמנם לא התקינו פה (עדיין) מפצה רתע, בהתאם לטרנד החדש, הוא עשוי היה לסייע לא מעט להשטחת האקדח בירי, אבל גם בלעדיו, הסייבר דאגר נשאר מאוד יציב מול המטרה, מאפשר לנו לחזור לתמונת כוונות (שחורות וגבוהות – Suppressor Height, לטובת עבודה במקביל לכוונת השלכה, בתקן RMR) נכונה ומהירה, מבלי שאלה ינסקו גבוה מדי בירי, או יצללו מטה מדי בזמן חזרת המחלק לפנים. בחזיתו יש גם מסילת אביזרים, למקרה שמתחשק לכם להתקין פנס, שגם הוא הפך למוצר מאוד נפוץ כאן.
ואז יש את ההדק הזה, הוא שטוח במבנהו, מגיע עם משבת קטן עליו והוא מציע מהלך ראשוני בינוני באורכו, מפגש עם קיר קשיח ברור, השבירה מדויקת וקצרה וחידוש הקשר קצר למדי. זה כמובן מרגיש טוב יותר מההדק המקורי והמעט ספוגי של דגם הגלוק המקביל, ועוזר לתפעל את כל תהליך הירי בצורה קצת יותר מקצועית, קצת יותר מהירה ומדויקת. אין ספק שלהדק הזה יש השפעה חיובית מאוד על חוויית הירי כאן. מדידות המשקל שלנו כילו ממוצע של 1.97 ק"ג (4.36 פאונד) במשקל המשיכה הדרוש, כך שהוא גם קל יותר (ולא רק מדויק יותר) משני אחיו שבחנו עד כה.
וכמעט שכחנו את המחסניות של הסייבר דאגר. הדגם הזה מגיע עם צמד מחסניות 17+5 כדורים (תואמות גלוק). כן, 22 כדורים וזה ה-מ-ו-ן בקטגוריה. PSA התקינו למחסניות המוכרות עקבי אלומיניום מוגדלים לטובת התוספת בקיבולת. המחסניות האלה אמנם בולטות לא מעט מבסיס בית המחסנית ומבליטות את האקדח בנשיאה מוסלקת, אבל לא תתפסו אותנו מתלוננים על כך.
גם הדגם היקר ביותר במשפחה
שנתחיל ישר מהמחיר? אז במטווחי דני הי שבחדרה, דגם זה, ה-PSA Sabre Dagger יעלה לכם 4,450 שקל, מה שממצב אותו באמצע קטגוריית הקומפקטיים, או בין הזולים ביותר בקבוצת הפול-סייז וזה טוב מאוד. בטח כאשר משקללים את התמורה לכסף – יש כאן אקדח שבנוי על הבסיס המוצלח והוותיק של גלוק, אבל עם שלל תכונות משודרגות בהרבה כמו ארגונומיה, הדק, מחלק, קנה, גוף, אחיזה, קיבולת מחסניות והרשימה ממשיכה. אם הייתם לוקחים גלוק 45 סטנדרטי ומנסים להביא אותו לרמה הזו עם החלפת הדק, כוונות, מחלק משופר, קנה, עבודת גוף (Stippling) ועקבי מחסניות – הייתם חוצים בקלות את רף ה-7,000 שקל. דני הי גם מוסיפים לכל זה גם ערכת ניקוי ותיק נשיאה, אחד הטובים שפגשנו אשר מגיעים במקור עם האקדח. אם תבחרו לרכוש אותו בנפרד, זה יעלה לכם כמה מאות שקלים, אז בהחלט נחמד לצרף אותו לכל הבאנדל הזה.
בסופו של יום הירי, אנחנו יכולים לומר שבהחלט הייתה לנו חוויית ירי חיובית מאוד עם דגם זה. הוא אפשר לנו לירות במדויק, במגוון קצבים ומרחקים והוא פשוט עשה עבודה טובה. למי מכם שרוצה תכונות קרובות לגלוק המקורי, אבל לא נעול מחשבתית על ה"מותג", כדאי להכניס את דגם זה לרשימת האקדחים שכדאי לירות בהם לפני שמקבלים החלטה.
שתפו את הכתבה:

יצרנית הנשק האמריקנית מעלה כיתה את ה-Carry Comp – מעכשיו גם בקליבר 10 מ"מ, עם מפצה רתע והרבה יותר כוח

יש לכם רישיון נשק כבר תקופה. אתם עובדים איתו, מתפרנסים ממנו. עברתם הכשרות, בדיקות, חידושים. ואז יום אחד, בלי הסבר הרישיון מבוטל. איך מתנהלים עם האבסורד?

המטווח העירוני של רחובות מנוהל על ידי העריה, אבל נהנה מתהליך התחדשות, מחירים אטרקטיביים, נגישות גבוהה ועתיד מעניין

יצרנית הנשק האמריקנית מעלה כיתה את ה-Carry Comp – מעכשיו גם בקליבר 10 מ"מ, עם מפצה רתע והרבה יותר כוח

יש לכם רישיון נשק כבר תקופה. אתם עובדים איתו, מתפרנסים ממנו. עברתם הכשרות, בדיקות, חידושים. ואז יום אחד, בלי הסבר הרישיון מבוטל. איך מתנהלים עם

המטווח העירוני של רחובות מנוהל על ידי העריה, אבל נהנה מתהליך התחדשות, מחירים אטרקטיביים, נגישות גבוהה ועתיד מעניין


