לאחר חודש שם לב שהאקדח מאובק ומלוכלך מסיבי בגדים וביקש לנקות ולשמן אותו. הוא פעל לפי מה שלמד באימון הראשוני – כיוון את הנשק למקום בטוח, וידא שאין אנשים בסביבה, ושמר על כללי הזהירות הבסיסיים. רק דבר אחד קרה, ודווקא בו נעוצה התקלה: הוא שכח להוציא את המחסנית לפני הפריקה.

ומאותו רגע, הדרך לפליטת כדור (או, בשפה המקצועית: "ירי לא מבוקר") הייתה קצרה מדי. זה לא היה זלזול מכוון, לא משחק עם נשק ולא התנהגות עבריינית. זו הייתה טעות של יורה חדש, עם ניסיון מוגבל מאוד, שקיבל בהדרכה הראשונית כמות מצומצמת של 4.5 שעות בלבד, ולצערו לא הפנים בזמן את השלב הקריטי של פריקה בטוחה. מי שמבין נשק יודע עד כמה טעות קטנה בשלב הראשוני עלולה להפוך לאירוע חמור, גם כשכל שאר תנאי הזהירות נשמרו.

דווקא אחרי האירוע, גיא התנהג כמו שאזרח ישר ושומר חוק צריך להתנהג. הוא דיווח למשטרה, מסר את הנשק, הסביר בדיוק מה קרה, לקח אחריות מלאה ולא ניסה להתחמק. הוא גם לא ביקש לייפות את המעשה, אלא להציג אותו כפי שהוא: כשל נקודתי של אדם שלא היה מיומן דיו ושמבין היום הרבה יותר טוב את המשמעות של כללי הבטיחות.

כמובן ששום דבר לא עזר. אמנם התיק במשטרה נסגר מבלי להעמיד אותו לדין, אבל רישיונו בוטל ובקשה חדשה לרישיון – סורבה. ואז גיא פנה אליי וביקש את הסיוע שלי. אמנם הוא עשה טעות חמורה, אבל הוא גר באזור מסוכן, נוסע בדרכים והוא אחראי על משפחה גדולה של ילדים ונכדים. גיא כמובן הפיק את הלקח הנדרש, הסיק מסקנות וברור שטעות כזו לא תקרה לו שנית.

במסגרת הערר שהגשנו, הוצג לא רק המקרה עצמו אלא גם האדם שמאחוריו: המיהות האישית, הרקע הנורמטיבי, היעדר מסוכנות, והפער בין טעות חמורה לבין הצדקה לשלילת רישיון. שילבנו בין פסיקה וחקיקה, לבין סיפורו של גיא, העובדה שמדובר במהנדס – אדם שבטיחות אינה מילה זרה לו, וכן אדם שיודע להסיק מסקנות ומוכן גם ללמוד, להשתפר ולהתאמן עוד – כדי לוודא שטעות כזו לא תחזור שוב.

המשטרה בחנה את הדברים מחדש, קיבלה את הטיעונים, וחזרה בה מהתנגדותה, ובסופו של דבר הוחלט להשיב לגיא את רישיונו, והוא התאחד עם אקדחו לאחר שמונה חודשים.

זה לא סיפור על זיכוי מהאחריות. גיא נשא באחריות, ובצדק. זה סיפור על כך שלא כל טעות מחייבת ענישה מרחיקת לכת, במיוחד כשמדובר באדם נורמטיבי שמפנים, לומד ומשתפר. לפעמים, דווקא ההבחנה בין טעות אנוש לבין מסוכנות אמת היא מה שמפריד בין רישוי הוגן לבין תוצאה קיצונית מדי.

עמוד הפייסבוק של דורון ברקת

אתר המשרד של דורון ברקת