הפולימר – החומר שכבש את עולם הנשק

עוד לפני שגסטון גלוק נכנס לתמונה, הפולימר הגיע לעולם הנשק בסוף שנות החמישים במספר ניסיונות, עד שבשנות ה-70, הקלר אנד קוך ייצרו את ה-VP70 עבור כוחות הביטחון ובשל הצורך להוזיל את עלויות הייצור, הם בחרו בפוליאמיד (ניילון מחוזק) כבסיס לגוף האקדח. החומר היה קל ויעיל, אבל שאר האקדח לא, ולכן נכשל. ואז ב-1982 גסטון גלוק שינה את העולם אולי לתמיד. הוא לא המציא את הפולימר, אלא הצליח למצוא את הנוסחה ההנדסית והמסחרית שאפשרה לו לייצר בקלות ובזול אקדחים המוניים. למעשה, עד לרגע זה גלוק כלל לא עסקה בייצור נשק, אבל מאז כאמור, הכל היסטוריה.

"הפולימר הפגין לאורך השנים עמידות גבוהה, גמישות שמונעת שברים, משקל קל מאוד שהופך את הנשיאה לנוחה, הפולימר אינו מחליד כלל ובעיקר מציע מודולריות נגישה כמעט לכל יצרנית נשק בעולם"

הפולימר החל את דרכו כמובן הודות לעלות הייצור הנמוכה שהובילה למחיר סופי נמוך משמעותית משאר אקדחים מבוססי מתכות. יציקת גוף הפולימר ארכה שניות בלבד והצריכה מינימום של עבודת התאמה וגימור כדי להעבירו הלאה בפס הייצור לשם ההרכבה הסופית. הפולימר הפגין לאורך השנים עמידות גבוהה (מלבד חום גבוה ויובש קיצוני), גמישות שמונעת שברים, משקל קל מאוד שהופך את הנשיאה לנוחה, הפולימר אינו מחליד כלל ובעיקר מציע מודולריות נגישה כמעט לכל יצרנית נשק בעולם. זוכרים את בעיית החיכוך בין הפלדה לאלומיניום שלעיל? הרי פולימר אפילו רך בהרבה מאלומיניום, אז מהיכן מגיעה העמידות? את זאת פתרו על ידי יציקת מסילות הפלדה ישירות לתוך גוף הפולימר ו… זהו. פתרון קל לבעיה מורכבת.

עם זאת, ישנן תרכובות פולימר רבות בעולם ואלה מצריכות מומחיות כדי להקנות לחומר תחושה טובה ואיכותית. חלק גדול מהאקדחים בעלי הגוף הפולימרי מרגישים פשוטים וזולים ביד ורק מעטים מהם מעניקים תחושה סבירה עד טובה מבחינת האיכות הכללית. משקלו הקל של הפולימר אמנם מקל על הנשיאה על הגוף, אך מנגד פוגע מעט באיכות הירי עם נטייה מורגשת יותר לקפיצת הקנה ותחושת הרתע, אם כי מקובל להניח כי הפולימר מציע כושר ספיגה מסוים הנובע מגמישות החומר בזמן הירי.

ולמי מכם מתאים אקדח פולימרי? ובכן, לרובכם. יתרונות החומר עולות על חסרונותיו ודי בכך שהוא מסייע בהנגשת הבעלות על הנשק הודות למחיר הנמוך ולנשיאה יומיומית הודות למשקלו הנמוך, כדי להבין את הסיבה לשמה הפך לנפוץ כל כך.

אז מה החומר הנכון עבורכם?

לשאלה זו אין תשובה אחת ויחידה עבור כולכם. הבחירה בין החומרים תלויה בסדרי העדיפויות שלכם בנושאי נוחות הנשיאה, תחושת הירי, השאיפה לעמידות ואמינות וכמובן התקציב. פלדה תעניק לכם נוחות ואיכות ירי גבוהה, עמידות מכאנית, רתע נוח, אבל גם משקל משמעותי ומחיר גבוה בהתאם. האלומיניום יציע פשרה בין המוצקות המתכתית לבין קלות הנשיאה של אקדח פולימרי, אך חשוב להכיר את עניין אורך החיים הצפוי והתחזוקה הנחוצה. הפולימר מעניק לכם מחיר נמוך שהופך אותו לנגיש יותר, איזון נכון עבור רוב המשתמשים וקלות נשיאה על הגוף.
ומה בעתיד? כפי שאנחנו מכירים את תעשיית הנשק, נראה שהיא מחכה לפריצת הדרך הבאה בשנים הקרובות על ידי אחת מהשמות היותר נועזים בתעשיה, אולי לעבר טיטניום (חזק וקל בהרבה מפלדה) או סגסוגות אחרות, ועל כך בפרקים הבאים. ספרו לנו בתגובות מה הייתה הבחירה שלכם.