כנסו והרשמו למועדון החברים של ISRAEL BALLISTICS

עקבו אחר ערוץ היוטיוב של ISRAEL BALLISTICS

בשנת 1955, כשגברי העולם עדיין היו עסוקים בלהרוג את עצמם עם קליברים כמו ה-9X19 וה-45. ACP, הופיע במפתיע הקליבר שהגדיר מחדש מהי עוצמה באקדח – ה-.44 Magnum. הקליבר האימתני התייצב בראש הפירמידה, ככב בסרטים, בחלומות ובסיוטים של רבים. ה-.44 מגנום לא נולד במעבדה צבאית סודית, אלא בבית המלאכה של חובב נשק נלהב וצייד בשם אלמר קית'. קית', שנודע בכינוי "אבי הירי באקדחים כבדים", הרגיש שה-.44 Special הסטנדרטי פשוט אינו חזק מספיק.

קית', בניסיון לחזק את עצמת ה-44 ספיישל, ניסה לדחוס יותר אבק שריפה בתרמילים, אבל במהרה פגש את קצה גבול היכולת של הכדור וגם האקדחים שלו. קית' פנה אל הענקיות שביצרניות הנשק באותה התקופה, Smith & Wesson ו-Remington בתחינה לפתח קליבר מסחרי רשמי שיתאים לביצועי הקיצון שדרש. זו לא הייתה משימה קלה, משום שגם הן שיערו שמדובר בכדור חזק מדי לשימוש באקדח, אבל לבסוף סמית' אנד ווסון השתכנעו ובדיוק היום לפני 70 שנה, ב-15 בדצמבר 1955, הקליבר החדש הוצג לראשונה, כשהוא משודך לאקדח תופי בייצור סדרתי. חגיגה.

התחמושת המקורית שנחשפה, כללה קליע במשקל 250 גריין שנע במהירות מסחררת של 457 מטר לשניה – מהר וחזק יותר אפילו מהדרישה המקורית של קית' עצמו. דגם אקדח זה זכה מיד בתואר "האקדח החזק ביותר שיוצר מעולם". משם, הדרך לארנקי החמושים הייתה קצרה וגם ההופעה על גבי המסך הגדול הייתה מהירה. בזכות הסרט "הארי המזוהם" (Dirty Harry) בכיכובו של קלינט איסטווד והסמית' אנד ווסון מודל 29, ה-.44 מגנום הפך מקליע חזק לסמל תרבותי בינלאומי אשר מייצג כוח ושליטה. גם כיום, ה-.44 מגנום הוא אחד הקליברים הפופולריים ביותר לצייד בארה"ב – במיוחד לאיילי צפון עצומים והגנה מפני דובי גריזלי תוקפניים. הודות לעוצמה, הוא גם מציע דיוק גבוה בטווחים ארוכים מהמקובל ואינו מוגבל לאקדחים בלבד. גם לאחר הופעת הקליבר הגדול יותר, ה-50 AE, ה-44 מגנום שומר על מעמד יוקרתי ונחשק למדי.